דף הבית / המשבר ופתרונו / יחסים / אני ישנו או שאני אינני?

אני ישנו או שאני אינני?

הערה: לאחרונה פותח מכשיר, שיכול לקרוא את המחשבות של האדם ולשעתק אותן בכתב או בקול מלאכותי.

מומחים אומרים שהצעד הבא ב"אוטופיה" הזאת יהיה מחשב שיוכל לקרוא את המחשבות שלי ושלך ולקשור אותנו כך שנתחלף ביניהן. אם שנינו מקושרים דרך אותו מחשב, אני יכול להשתתף ישירות בחשיבה שלך. המומחים סבורים שהפרספקטיבה של התודעה ההמונית הזאת מפחידה למדי, היא משמידה לגמרי את חופש המחשבות ואת האינדיבידואליות.

תגובתי: גם כעת מתרחש אותו דבר, רק שזה מתרחש דרך סכימות גסות של השפעה על בני האדם על ידי כלי תקשורת וכדומה. בעתיד זה יהיה קומפקטי, בשקט כולנו נביט ב"עיניים מרובעות" על העולם.

שאלה: ואז נחשוב שאלה המחשבות שלנו?

תשובתי: יכול להיות שבכלל לא נחשוב. זה יהיה בכלל נפלא (זו בדיחה).

הערה: אבל אני צריך להרגיש שקיים ה"אני" שלי, שאני זה שהחליט.

תגובתי: אל תדאג, אין לך "אני", אתה מרחף בעננים.

שאלה: האם יכולים להחדיר לתוכנו הרגשה שה"אני" לא קיים?

תשובתי: אפשר לעשות הכול עם האדם. החיים, זו בדיחה אחת גדולה. הם כאלה קטנים, טיפשיים.

שאלה: אז מה זה "אני"?

תשובתי: ה"אני" הזה לא קיים באף אחד, זה חלק מהבורא שאותו האדם רוכש אם הוא עולה מעל לטבע שלו.

שאלה: מהי העצה שלך, כיצד אפשר לרכוש את ה"אני?

תשובתי: העצה שלי היא פשוטה מאוד: צריך להתעורר! אבל אפשר לעשות זאת רק בעזרת אנרגיה עליונה מיוחדת שאותה אנחנו יכולים למשוך אם נתחבר יחד. על כך מדברת חכמת הקבלה, זה כל הסוד של האיחוד לפי העיקרון "ואהבת לרעך כמוך".

בשביל מה לאהוב את הזולת? כדי להימשך ולהתקרב לשכבה מנהלת עליונה, למידע עליון. כאשר תשלוט בו, הוא בתוכך ואתה בתוכו, תוכל לנהל אותו, ועל זה נאמר: "ניצחוני בניי". כלומר עלינו להשיג מצב שבו האדם ינהל את העולם, אתה תנהל את המצב שלך, ובכלל הכול. תבין מה נעשה, תראה את העולם מסופו ועד סופו.

שאלה: וזה ה"אני"?

תשובתי: זה ה"אני" האמיתי של האדם. אבל אם זה איננו, אז מה הצורך שיש לאדם בכל השאר? אנחנו נמצאים בתלות מוחלטת בינינו, במטריצה שמנהלת אותנו. אנחנו לא מבינים ולא יודעים את זה, אז למה עלינו לציית ולחיות לפי חוקים של העולם הבהמי?

שאלה: אז מה עליי לעשות?

תשובתי: לעסוק רק באיחוד.

שאלה: מה זה איחוד?

תשובתי: איחוד, זה מצב שבו כולנו יחד מבינים שיחס הדדי וטוב אחד לשני, יביא אותנו להבנה, להכרה, להרגשה של ההנהגה העליונה.

שאלה: האם אגואיסטים יכולים להתייחס טוב זה לזה?

תשובתי: לא. אנחנו מתחילים מזה, ומבירור מי אלה "אנחנו"? ומה אני יכול לעשות?

שאלה: כלומר, אני בכל זאת צריך לגלות את הטבע שלי?

תשובתי: אני לא אוכל לגלות את הטבע שלי אם לא אשתדל לצאת מתוכו. באופן כזה אנחנו מתחילים להרגיש מי אנחנו באמת. ובהמשך, בנו החדשים, נתחיל להרגיש את ההנהגה העליונה.

שאלה: כלומר אני מבין שרצוי להתחבר עם אדם אחר?

תשובתי: זה לא סתם רצוי, אלא זה הכרחי! אני לא רוצה, אבל אין מה לעשות.

שאלה: אני עושה את המאמצים האלה ועוד מאמצים ומבין שאני לא יכול. ומה הלאה?

תשובתי: אני מתאחד עם אחרים שגם כן רוצים אבל לא יכולים, ויחד אנחנו מתחילים לבקש מהכוח העליון  להתחבר.

שאלה: אנחנו בכל זאת מגיעים לבקשה מהכוח העליון?

תשובתי: בוודאי! אין לנו מכשיר אחר כדי לשנות את עצמנו. אם אנחנו מספיק חזקים, ומבקשים מתוך הלב, אז מקבלים. אנחנו מחייבים את הכוח העליון לשנות אותנו. הטבע שלנו משתנה ואז אנחנו מתחילים לראות את העולם בצורה אחרת: ברצון אחר, בכוונה אחרת. מה שנקרא באור אחר. בתכונת ההשפעה. באותה תכונה שבה העולם באמת קיים. אנחנו פשוט נעולים בתוך התכונות שלנו ולכן אנחנו לא מרגישים זאת.

מתוך תוכנית טלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 24.11.2019

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/XY33f

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest