אני והעולם

העולם הזה דומה להטבעה הפוכה או צל: הוא מראה (מצייר ומציג) לנו כמה אנחנו שונים מהמדרגה של עולם עליון שעלינו להתאים (להידמות).

נגיד אתה בן עשר. בהתאם לגיל זה, בהתאם להתפתחות הטבעית ולמה שקיבלת מהוריך, עליך להיות מתאים לרמת המשכל ונורמת התנהגות מסוימת. אינך מתאים להן ולכן אתה רואה עולם מקולקל. במידה והיית מתאים במדויק לכל הדרישות של גילך, היית רואה עולם מושלם, כי הרצון שלך, תכונותיך, העולם והיחס שלך אליו, מתאימים לגילך. אז היית מרגיש את עצמך בעולם אין סוף רק ברמת ילד בן עשר, וכך בכל גיל.

כל העולמות הם העלמות, כלומר ביטוי הרע כתוצאה של חוסר התאמתך למערכת. היית צריך לטפס במעלה המדרגות אך אינך מתאים לכך כיוון שאינך מכיר את החוקים. לכן העולם מתייחס אליך בהתאם לקלקול שלך, בהתאם לחוסר התאמתך אליו.

אתה קלקלת את העולם על ידי היחס הרע שלך אליו, וכעת אתה רואה כיצד מערכות הענשה והחינוך שלו מתייחסות אליך בחזרה. הן כולן מצטיירות אצלך כלא מתוקנות. מדוע? – כיוון ש"כל הפוסל במומו פוסל". העולם מראה לנו את עצמנו, הוא ההשתקפות שלנו. לכן, אין לנו את מי להאשים, ואין מה לעשות חוץ מהתיקון הפנימי. אתה בודק את עצמך ביחס לסביבה הנכונה שלך, הקבוצה, בודק האם אתה מגיע לאיחוד ולערבות עימה. על ידי קריאתך לבורא שיעזור, אתה מעורר את תיקונה של המערכת הכללית.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות" 15.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
סדרה ושמה "חיי"
המטריקס של המציאות שלנו
מסתבר שגזרתי לעצמי את דיני

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/832rg

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest