אני והמוות

שאלה: המוח שלנו מסרב לקבל את המצב הבלתי נמנע של מוות, מומחים אומרים שבתת מודע האדם מתעלם מהעובדות, ותופס את עצמו כמי שמצפה לו קיום ארוך, שלא לומר אין סופי. מה הסיבה לכך?

תשובתי: מפני שלא צריך ואסור לאף יצור חי להבין בכלל שהוא בן תמותה. הכול צריך להיות במידת התנועה קדימה.

שאלה: האם הכרה בכך שאני בן תמותה, פחד מהמוות, נותנת משהו לאדם?

תשובתי: פחד מהמוות, זה פחד של חוסר קיום. כיצד אני יכול לתאר לעצמי עולם שבו אני לא קיים יותר? זה מאוד דוחה את האגו של האדם.

מה הכוונה עולם? עולם זה העולם שבו אני קיים, אני מכיר אותו, מבין, מרגיש, אני בתוכו ובמרכזו. ואילו במוות אני פתאום נעלם.

מה נשאר בעולם? האדם הרי מרגיש את העולם דרך עצמו אם ה"אני" הזה לא נמצא, אז אין כלום! באגואיזם לא טמונה הכרה שהעולם יכול להתקיים בלעדיו. אין מוצא, אלא רק להסביר לאנשים שהעולם נצחי, אין סופי, מושלם ובכלל לא כפי שאנחנו תופסים אותו, אבל לשם כך עלינו לעלות לדרגה של תכונת השפעה ואהבה ואז נראה שהעולם אחר.

שאלה: כלומר נתנתק, נתעלה מעל לאגואיזם שלנו?

תשובתי: כן. נראה את העולם בתכונה הפוכה לאגואיזם. זה שנבראנו בתכונה מסוימת, לא צריך להגביל אותנו. עלינו לראות את העולם אחרת, רבגוני ואז נוכל לראות עולם שקיים בחיבור.

שאלה: לדבריך "אם אני מתעלה מעל לאגואיזם, מגיע לתכונת אהבה והשפעה, אז אני רואה את העולם כעולם אין סופי". האם בכך אני הופך להיות אין סופי?

תשובתי: כן.

שאלה: ואז אין מוות?

תשובתי: בתכונת ההשפעה אין מוות.

שאלה: האם אדם יגיע להרגשה שהוא אין סופי?

תשובתי: כן. את זה מסבירה לנו חכמת הקבלה. אנחנו יכולים לעשות זאת רק בתנאי שנרצה בכך.

מתוך תוכנית טלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 24.10.2019

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest