קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
האדם מתקדם רק בעזרת האור. ברוחניות איננו יכולים להתקדם בכוחות עצמנו. בעולם שלנו האדם משתמש בשכל, ברגשות, בחברה, בספרים, במורים, בשיטות לימוד שונות. הוא לומד מדוגמאות, ובצורה כזאת הוא מתפתח. אם כי למעשה גם בתוך כל זה פועל המאור המחזיר למוטב, כי האדם הרי משקיע מאמצים בהתפתחות, אפילו אם היא אגואיסטית. וכך התקדמנו משך אלפי שנים.
אך אם אנחנו רוצים להתפתח רוחנית, אנחנו חייבים לעורר על עצמנו את השפעת האור. אחרת, ללא כוונה כזאת, אנחנו נתקדם באותה הדרך הטבעית שבה מתפתח כל העולם. לכן כתוב שהכול תלוי בכוונה.
אנחנו צריכים לארגן את עצמנו, את המטרה ואת האמצעים להשגתה, שלב אחר שלב. בכל שלב של ההתקדמות שלי, האור שאני מושך צריך לבצע בי שינוי. האור הזה פועל ומשנה את התכונות, הרצונות והמחשבות הפנימיות שלי.
דווקא בזכות זה שהאדם נמצא בעולם הזה, בזכות ההסתרה והניתוק מהעולם הרוחני הוא מקבל את האפשרות להיות חופשי ולהזמין על עצמו מרצונו ובחירתו את השפעת הכוח של האור המחזיר למוטב.
אפשר לעשות את זה על ידי פעולות שאינן דורשות מאיתנו שנימצא ברוחניות ושתהיה לנו הכוונה הנכונה. כי אני יכול, אפילו ללא רצון גדול ומבלי שתהיה לי הבנה מלאה, לבצע את הפעולות האלה ולארגן לעצמי את הסביבה שתשפיע עליי. ודווקא לפי מידת האהבה לזולת, באותו הקו, אנחנו מגיעים לאהבה לבורא.
על ידי כוח החיבור בינינו אנחנו מעוררים את האור ומתקרבים לדבקות בבורא. לכן, אין לנו מקום חשוב יותר להשקעת מאמצים ויגיעה, חוץ מהסביבה. אפילו הלימוד, ההפצה ושאר הדברים – הם רק אמצעי עזר. על אף שגם הם נחוצים בדרך הזאת לאיחוד הקבוצה, שבה, בהתאם לכוח החיבור שלה, יתגלה האור.
על ידי הפעולות שלנו בעולם הזה אנחנו גורמים לאור להתגלות מהר יותר ממה שאמור להיות בדרך ההתפתחות הטבעית, שנקראת "בעיתו". אנחנו מושכים את האור על ידי החיבור שלנו בתוך הקבוצה, וככל שאנחנו משתוקקים להתחבר יותר, כך האור מתגלה יותר. התפתחות כזאת נקראת "אחישנה", ובזכותה אנחנו מתקדמים.
מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 30.10.2011
ידיעות קודמות בנושא:
חופש הוא תלות רצונית
לבקש מהאור שיזרז את ההתפתחות
מתחילים מרחוק
