דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אני, בורא, "בעיתה – אחישנה"

אני, בורא, "בעיתה – אחישנה"

אני, בורא, שאלה: מדוע הקבלה מופצת ע"י איומים לעתיד נורא, ונבואות זעם למיניהן? זוהי הדרך הטובה ביותר שהאור מצא לנו??
תשובה: זו הצורה שבה הנביאים מתארים לנו את ההשפעה העתידית של כוחות ההתפתחות עלינו ("בעיתה"), אם לא נתערב בתהליך ונרכך אותו על ידי השתוקקות להתקדמות מצידנו ("אחישנה").
שאלה: האם להתייחס לעולם הזה כמו כולם, לחיות בו, אבל בנפרד ממנו, ללמוד קבלה לפי ספרים, להתאחד עם קבוצת החברים ולמשוך אור? אם זו הדרך, אז לשם מה אנו חיים דווקא בעולם הזה?
תשובה: צריך לקבל הכול, כדבר אחד שלם המגיע אלינו מהבורא (אין עוד מלבדו). דווקא בחיבור בין שני העולמות, שני סוגי התפיסה שבנו, אנו מתקרבים אליו.

שאלה: מדוע למרות כל המילים היפות, תהליך התיקון כולל בעיקר עוד ועוד מנות של סבל? האם לזה התכוון הבורא ברצותו להיטיב לנבראיו?
תשובה: מטרת הבריאה היא להביא אותנו לשלמות (בסוף התפתחותנו), והדרך לשלמות יכולה להיות אחת משתיים: 1. דרך התפתחות ארוכה שהיא במחויב מלאת ייסורים, 2. דרך נעימה ומהירה – "אחישנה" – באמצעות למידה ועבודה בקבוצה.

והנה משהו שנתקלתי בו בדיוק עכשיו
הכלכלן האמריקאי לנדון לה רושי: המערכת העולמית קורסת
"הסיבה הנראית לעין לכך שרוב ממשלות העולם מאבדות את היכולת להבין את המצב הנוכחי היא היחס שלהן למשברים המודרניים מנקודת מבט של דוגמות סוציו-מדיניות ותרבותיות, דבר האופייני לכל הממשלות בכל היבשות. אם הגישות המושרשות המוטעות לא ישתנו לפחות בחלק מהממשלות ממדינות העולם, כדור הארץ מועד לתקופות אפלות חדשות, דבר שיקרה במהרה ויקיף את כל רחבי העולם".

אז מי מאיים? חכמת הקבלה דנה באופן אובייקטיבי גם במשבר וגם בסיבותיו (האגואיזם) ומטרתו (להביא את האדם להבנת הצורך לשנות את עצמו) ומציעה את עצמה כשיטה להשגת חיים מלאי הרמוניה. אין משהו המעניק יותר תקווה.

ואם כבר הזכרנו תקווה – הנה קטע מההרצאה האחרונה שלי בבית קבלה לעם, שמסביר בקצרה את מהות המעבר מחושך לאור:

(לקוח מתוך הרצאה בבית "קבלה לעם מתאריך 26.2.08, לצפייה בהרצאה המלאה )

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/aiqrw

8 comments

  1. שלום רב יקר.

    אני לומד מזה כחצי שנה קבלה באינטרנט.

    מאוד מזדהה עם התכנים, אך לא בטוח שעדיין התעוררה לי הנקודה שבלב..

    שאלה לי אלייך:

    מדוע יש כל כך הרבה תאונות דרכים בישראל?

    אני יודע שאנחנו הישראלים חצופים, חברי סבלנות וסובלנות, יהירים, כעסנים ועוד ועוד.. אבל לא חסר מדינות כאלה.

    בטורקיה למשל – לנהוג שם זה פחד אלוהים! אנשים נוסעים באדום, לא שומרים על כללי זהירות, גם בהודו ובעוד הרבה מקומות.

    אבל עדיין אצלנו, יש כל כך הרבה תאונות מחרידות.

     בשנת 2007 נהרגו 407 בני אדם בכבישים . ואני לא מכיר כאן בכלל את הפצועים..שכמותם גדולה יותר..ולא מתאר לי את חייהם של הפצועים קשה..

    מה השורש לזה? למה דווקא אנשים במדינה מתים בתאונות דרכים ולא מדברים אחרים?

    האם גם כאן יש אינטרסים כלכליים? אנשים מושחתים? וכו' וכו'?

    ומה אפשר לעשות כדי לפתור את זה?

     ושאלה אגואיסטית קטנה וחצופה: האם מי שלומד קבלה ורוצה תיקון אמיתי – האם זה "מבטח" אותו מתאונות דרכים?

  2. האם הגורל שלנו נתון לשינוי?

    שמעתי אותך לא פעם מדבר על עניין ה"רשימו". שהוא קבוע מראש ושהקבלה עוזרת לנו לזרז אותו.

    אך האם הוא גם ניתן לשינוי?

    אתן לך דוגמא:

    נגיד שברישמו שלי רשום שאני אפגע מתאונת דרכים מחרידה ואהיה צמח.

    אבל התחלתי ללמוד קבלה ואני רוצה תיקון ורואה בשיטת הקבלה כדבר היחיד שיכול להסביר לי את הטעם בחיי ועושה הכל למען זה, האם בכל זאת אעבור את תאונת הדרכים "שלי" ואהיה צמח. או שאני אעבור את המצב הזה רק מבחינת הרגשה, אבחנה, ולא בצורה גשמית?

    תודה על האמת הגדולה שאתה מעביר לנו.

    יניב.

  3. הא לחמא עניא = זה לחם עוני

     די אכלו אבהתנא = שאכלו אבותינו

     בארעא דמצרים = בארץ מצרים (ארץ של הרצון לקבל לעצמו בלבד)

    כל דיכפין ייתי ויכל  = כל רעב יבוא ויאכל (כפן = רעב)

    כל דצריך ייתי ויפסח = כל מי שצריך יבוא ויפסח

    השתא הכא = השנה כאן (במצרים, הרצון לקבל לעצמו)

    לשנה הבאה בארעא דישראל = לשנה הבאה בארץ ישראל(הרצון להשפיע)

    השתא עבדי = השנה עבדים לאגו, לרצון לקבל

    לשנה הבאה בני חורין  = לשנה הבאה בני חירות (חור = רוח=חופשי)

    לשנה הבאה בני חורין = בנים רוחניים בעלי תכונת ההשפעה

  4. מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו,

    מדוע נאמר מתחילה ולא בתחילה ?

    שכל העובד עבודה זרה נקרא "מת", (עובד לרצון האגואיסטי שלו)

    מכאן מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו.

  5. וישמע ה' את קולנו

    כמה שנאמר

    וישמע אלהים את-נאקתם (אנקתם היה צ"ל) כי נאקה זו נקבת הגמל,

    מורה על גמילות חסדים ומיד "ויזכור אלהים את בריתו

    את-אברהם את-יצחק ואת-יעקב" (שמות ב' כד)

  6. ויוציאנו ה' ממצרים

    לא על ידי מלאך

    ולא על ידי שרף

    ולא על ידי שליח

    אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו

    שנאמר

    ועברתי בארץ-מצרים בלילה הזה

    והכיתי  כל-בכור בארץ מצרים מאדם ועד-בהמה

    ובכל-אלהי מצרים אעשה שפטים

    אני ה' (שמות יב' יג')

    ועברתי בארץ-מצרים                  אני ולא מלאך

    והכיתי כל-בכור                         אני ולא שרף

    ובכל-אלהי מצרים אעשה שפטים  אני ולא השליח

    אני ה'                                      אני הוא ולא אחר

    (כי רק הקב"ה בכבודו ובעצמו יודע להבחין בין טיפה של בכור, שהוא מחשבה.

    ובסיס מחשבת מצרים היא המחשבה לקבל לעצמו בלבד, לכן מכת בכורות

    היא הכאה של המחשבה לקבל לעצמו בלבד = ע"פ בעל הסולם) 

  7. תשמעי אתי, אני מתבטלת בפנייך,  באמת !

    יש כל כך הרבה מה ללמוד ממך.

    תמשיכי כך – ולא לשכוח בבקשה : הסבר על כל שיר.

    אני עוד מחכה להסבר שלך על השיר: דרור יקרא.

    תודה רבה לך על ההארה

  8. מה הפירוש של צ"ל ?

    האם הכוונה ל: "צריכה להיות", או אני בכלל בכיוון אחר?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest