קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
ידיעה: מספר התקיפות של יהודים ברחבי העולם הולך וגדל. אחרי המבצע "צוק איתן" האנטישמיות נמצאת במגמת עלייה.
מקרה מקומם אירע לאחרונה באוקלנד, כאשר בדרך מגן הילדים ילד חבוש כיפה הוכה בראשו על ידי צעיר לועג.
יותר ויותר יהודים צרפתים עולים לישראל. העיתון הבריטי The Guardian" ("גרדיאן") מדווח, שהמצב כיום הוא הגרוע ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. כל הסקרים והמחקרים מעידים על החמרה במצב.
שאלה: קשה לנו לקבל את העובדה שמדובר לא ביציאות פרימיטיביות של בני אדם מיואשים בשוליים של החברה, אלא בבני אדם רגילים בחברה המערבית. כל זה, להפתעתנו הגדולה ביותר, שוב מעלה את הפחדים בפני השואה שלכאורה נשכחו.
קשה מאוד להתרגל לזה, אנחנו לא מבינים איך זה יכול להיות. ובכל זאת, צריך להבין מה קורה. מה הם השורשים של התופעה, שאת הגל הבא שלה אנחנו חווים?
תשובה: קודם כל, צריך לומר, שהיהודים שנולדו בישראל אינם מסוגלים להבין מה זה אנטישמיות.
לפני כמה שבועות בקונגרס ישראלי-אמריקאי בוושינגטון, קיימתי דיון עם ישראלי מאוד מפורסם שלעתים קרובות מופיע בטלוויזיה. הוא ישב לידי ורצה להוכיח לכולם שאין אנטישמיות בעולם, שזה רק נראה ליהודים שהיא קיימת. במילים אחרות, הוא בעצמו אינו מרגיש את התופעה הכל- כך ברורה כביכול.
זוהי דוגמה אופיינית מאוד לישראלים שחיו את חייהם במדינה שלהם כאזרחים "סוג א'". הם פשוט לא מסוגלים להבין את האנטישמיות שקיימת מחוץ לארץ.
מצד שני, אני בעצמי חייתי בחו"ל כמעט שלושים שנה. שם אני נולדתי, שם הלכתי לגן הילדים ולבית הספר, למדתי באוניברסיטה, עבדתי. במילים אחרות, אני עברתי את כל השלבים האלה וכל הזמן הרגשתי בעצמי את התופעה הזאת. כל החיים שלי שם עברו על רקע האנטישמיות ברמה הפרטית והחברתית, כאשר ברור לך שאתה אזרח "סוג ב'". כולם מעליך, ואתה חייב להפנים שזה המקום שלך. כל האפשרויות של קידום לימודי מקצועי נמנעות ממך, הפוטנציאל שלך הוא נמוך מלכתחילה. ובכל מקום אתה צריך לבנות מערכת יחסים מיוחדת עם האחרים.
כל זה היה מאוד ברור, וזה מה שעיצב את האדם על ידי לחץ חברתי כולל – כך שאפילו לא התעוררה בך השאלה האם האנטישמיות קיימת. אתה פשוט חיית בתוכה וידעת איך להתנהג בהתאם למציאות.
אלה היו שנים שעברו ב"צל" מלחמת העולם השנייה, כלומר, תקופה די טובה ליהודים בעולם.
אבל בשנים האחרונות האנטישמיות חוזרת, ושוב כולם מצדיקים ותומכים בה. האנטישמיות הופכת להיות בינלאומית, גלובלית, היא באה לידי ביטוי בקנאות בהסכמתם של מיליארדי אנשים.
זה בלתי אפשרי שתופעה זו מכוונת על ידי כוח ספציפי. לא, זוהי תופעה היסטורית שהייתה קיימת תמיד.
הכול התחיל עם אברהם שבנה את הקבוצה שלו בהתאם לרצון לחיות באהבה ובאחדות, ולא בתחרות. זו הייתה שאיפה להתעלות מעל האגו האנושי הטבעי, לחיות מעליו, בהשפעה ובאהבת הזולת. בכך קבוצת אברהם התנתקה מבבל העתיקה ומיצבה את עצמה כנגד בבל, כלומר, כנגד כל העולם. ביסודה, בליבה, הקבוצה הזאת מלכתחילה מנוגדת לאנושות.
הרי, כל העולם חי על פי האגו שלו, ומתפתח על הבסיס של תחרות וצרות. האהבה העצמית דוחפת את כולם להתפתחות.
מצד שני, אברהם לימד את תלמידיו בצורה אחרת לחלוטין. כאחד מהאידיאולוגים הראשיים של בבל, הוא הפיץ את קריאתו בכל מקום, והסביר את הדרך לצאת מהמשבר שפרץ באותה התקופה.
והמשבר הזה נגרם כתוצאה משנאה, מעלייה חדה באגו. אנשים פתאום הבינו שכבר לא יכולים לסבול זה את זה, שמוכנים לטרוף אחד את השני, למרות שבעבר הם חיו כמשפחה אחת. הם לא ידעו מה לעשות עם הסכסוך הבלתי צפוי הזה.
ואז, לאחר שלמד את הנושא, אברהם הבין שהסיבה למשבר היא התפרצות האגו.
במצב הזה היו שני פתרונות, שתי דרכים לסדר את החיים:
· או שאנשים יתרחקו אחד מהשני וייפרדו, בדומה לבני זוג בגירושין,
· או שהם יעלו מעל האגו.
לפי אברהם, אנחנו צריכים להבין, שהאגו מתגבר בנו כדי שנתגבר מעליו. למרות האהבה העצמית שלנו, עלינו להגיע לאהבה, להבנה הדדית, לאחדות בינינו.
רק קומץ של אנשים שמעו אותו – כמה עשרות אלפים, על פי הרמב"ם. הם הרגישו שהדבר הינו כך, אבל לא הבינו כיצד ליישם את הפתרון הנכון. אברהם הסביר להם את מה שקורה ואת המהות של זה. הטבע, לפי דבריו, בסופו של דבר יעודד את האנשים לאחדות למרות האגו. הוא מפריד בינינו, והטבע ילחץ עלינו מבחוץ עד שיחייב אותנו להתחבר.
עם זאת, באותה תקופה עדיין היו שתי אפשרויות. בני אדם יכלו להתפזר על פני כדור הארץ, ובכך לפייס את השנאה ההדדית שנגרמה על ידי האגו, או שהם יכלו להתאחד מעל האגו ולהיות כאחים.
כל אדם בחר את מה שהיה קרוב לליבו. והיו בני אדם שהבינו שאברהם צודק, שעדיף לא להתפזר לכל עבר, אלא לעבוד עם האגו. "זה כוח הרסני, ועלינו לטפל בו – להתעלות מעליו ולהתחבר אחד עם השני בדרך טובה, באהבה. כך אנחנו נסדר את החיים".
בנוסף, אברהם הסביר להם שמדובר לא רק על דו-קיום בצורה טובה, אלא במטרת הבריאה, ואחרי אלפי שנים כולם יגיעו לאותו הדבר, משום שזוהי הנטייה של הטבע – להוביל את כולם לאיזון, לאחדות, להדדיות, להשתוות הצורה.
האנשים שהבינו שזוהי האמת, הצטרפו לאברהם. כבר היה להם בסיס פנימי לכך, צורת התפתחות מתאימה.
אבל עד אז, אברהם בעצמו תמך בכוח האגואיסטי – מכר פסלים של אלילים, ושירת את עמו בתור כוהן דת. הוא היה אדם חכם, ואביו תרח היה האידיאולוג העליון של בבל לצידו של מלך נמרוד.
אבל פתאום קם הבן נגד האב ונגד המלך, ועזב את הארץ עם הקבוצה שלו לארץ כנען. כך נוצר העם היהודי.
לכן אנחנו, בעצם, לא עָם במובן הרגיל של המילה. אנחנו, קבוצתו של אברהם עד עצם היום הזה. שום דבר לא השתנה: "יהודים", זה לא לאום, אלא אידיאולוגיה, השקפת עולם, תפיסת חיים ומציאות. והעיקר, זאת עבודה על השגת המטרה של מציאות זו. מכאן השם "ישראל", שפירושו, "ישר לכוח עליון" (ישר-אל).
מאז קיימת השנאה של הבבלים לאלה שנפרדו מהם. זוהי שנאה טבעית שטמונה בטבע של כל אדם. הרי, האגו, כאמור, שונא את האלטרואיזם, האהבה, ההדדיות והאחדות שמאפיינות את הקבוצה שנקראת "ישראל" בצורתה המקורית שלה.
ומצד שני, קבוצה זו הייתה פתוחה לאחרים, וכל אחד יכול היה להצטרף אליה.
במשך מאות שנים, הבבלים, שהיו שייכים ל"מחנה של נמרוד" גדלו עד להיקף של האנושות הנוכחית. יוספוס פלאביוס מתאר בכתביו כיצד שבטים שונים יצאו מבבל כדי בסופו של דבר לכלול את העולם כולו.
עם זאת, השנאה לקבוצתו של אברהם לא עזבה אותם. הרי, האנשים שהלכו אחרי אברהם, יצאו כדי לחקור את המסתורין של החיים ולמדו להשתמש בשני הכוחות: הכוח הטבעי של האגו, והכוח האנטי-אגואיסטי, האלטרואיסטי, שאותו הם גילו בעולם.
בזכות זה, האדם חודר עמוק יותר לתוך הטבע, לומד את סודותיו, יודע איך לחקור אותו ובכך מוצא את הגישה למציאות כולה, לכל היקום. הוא נהיה חכם יותר, מוצלח יותר, יש לו הבנה עמוקה יותר. בפרט, גם ברמה הגשמית הוא יודע כיצד להתנהל, איך לבנות את יסודותיה של המדינה, לדאוג לאוצר המלוכה במדינות בהן הם חיים, כיצד להגיע להצלחה במדע, לקבלת פרסי נובל…
במידה שהקבוצה של אברהם לא הסתפקה בהרחבה במישור האגואיסטי, ונכנסה לעומקו של הטבע תוך כדי שימוש בשני הכוחות זה מול זה, באותה המידה היא התפתחה באופן פנימי, בנשמה ובשכל.
כתוצאה מכך, מאותו הזמן ואילך, היהודים זכו להצלחה כזו ותרמו תרומה כל כך גדולה להתפתחות העולם, שקשה להשוות מישהו עם אותה הקבוצה הקטנה שהלכה בשבילים הסבוכים של ההיסטוריה. מהם הגיעה התורה – יסודה של האנושות שעדיין משתמשת בחוקים הטמונים בה. את הרשימה של "המורשת היהודית" אפשר להמשיך במשך זמן רב, אבל באופן כללי, כל זה מבוסס על גורם אחד ראשוני.
אני חוזר ואומר, שהיהודים הם לא עָם במובן הרגיל של המילה. מבחינה אתנית, אנחנו באים משבטים שונים, חמולות, וקבוצות אתניות שונות שאכלסו את בבל העתיקה. חלק מהנציגים של הבבלים פעם הלכו עם אברהם, שלא היה אכפת לו מאיפה מגיעים תלמידיו. הוא רק רצה לפרוס את האהבה מעל כל ההבדלים – והוא קיבל את כולם במסגרת האיחוד הזה. מכאן המילה "יהודים" (יהודה), שפירושה "אחדות" (איחוד). מתלמידיו אברהם יצר קבוצה שביקשה על ידי התלכדות לפתור את כל הבעיות של העולם הזה ולגלות את הכוח העליון שמנהל אותנו, "העולם הבא".
שאלה: למרות האנטישמיות, היהודים, למעשה, מגיעים להישגים יוצאי דופן. הם מהווים 27% מחתני פרס נובל בפיזיקה ו- 31% מחתני פרס נובל ברפואה. הם מקבלים חצי מפרסי פוליצר. 37% מהבמאים שהוענקו להם פרסי "אוסקר" הם יהודים. שלא לדבר על היי-טק, חברות סטארט-אפ ואינטרנט. אם הכול כל כך טוב ויפה, מדוע הצאצאים של הבבלים אינם מוכנים להודות באמת של אברהם?
תשובה: מכיוון שאת כל זה האנושות בכלל לא צריכה. האנשים לא מעריכים אותנו כי אנחנו כל כך חכמים. הם לא שמים לב לכל הפרסים האלה, הם אומרים שאנחנו מביאים להם צרות.
בהתחלה, הבבלים שנאו את קבוצתו של אברהם לא בגלל הפוטנציאל הרוחני, ולא בגלל הגילוי של סודות הטבע. זה לא הפריע לאנשים. הם ידעו שאברהם הקים את ה"אוהל" שלו, במילים אחרות, הוא פתח מרכז הכשרה והתחיל ללמד את כולם. רק כאשר הארגון שלו נהיה מרשים יותר, נמרוד ראה בו איום על שלטונו.
שאלה: מהי המהות של השנאה הזאת?
תשובה: אז היא הייתה עדיין "בחיתולים", עדיין בתחילתה. ולאחר מכן, כאשר הקבוצה התרחקה מכולם, אז אומות העולם הרגישו את נוכחותה המוזרה. והם התחילו לשנוא אותה, מכיוון שהאגו הפוך מהשפעה.
זה המקום של השנאה שאינה נגמרת עד היום. היא טמונה ביסודו של הטבע, היכן שנמצאים שני כוחות מנוגדים: קבלה והשפעה. זה הבסיס של היקום, אנחנו מנוגדים לכל העמים, הפוכים מהם. הקוטביות הזאת באה לידי ביטוי בשנאתם כלפינו.
מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 457, 25.11.2014
