קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
דעה: הרב הראשי הספרדי לישראל יצחק יוסף בדרשתו בשבת: צריך לאסור על אנשים, שאינם יהודים ואלה שאינם שומרים ומקיימים את החוקים היהודיים, לחיות במדינה יהודית.
לפי החוק היהודי, אלה שאינם יהודים, לא צריכים לחיות על האדמה הישראלית. אם גוי לא מוכן לקבל על עצמו קיום של שבע מצוות בני נח, אז אנחנו צריכים לשלוח אותו לערב הסעודית. כאשר תגיע הגאולה האמיתית והמוחלטת, כך ננהג. הסיבה היחידה, שלפיה אלה שאינם יהודים, יכולים להימצא עדיין בישראל, זו ציפייה לביאת המשיח. אם ידינו הייתה נוקשה, אם היה לנו כוח לנהל את המדינה, אז היינו נוהגים בצורה כזאת. אבל העניין הוא, שידינו חלשה, אנחנו מחכים למשיח.
אלה שאינם יהודים, ושיתחייבו לדבוק בשבע החוקים, שאוסרים על שלילת קיומו של א-לוהים, עבודת אלילים, רצח, ניאוף, גניבה, אכילת בשר, ניתוק מבני אנוש, מתחייבים לשמור על חוקים של הרשות השופטת, צריך להרשות להם להישאר בישראל ולקיים את התפקיד, שהוקצה לגויים, בשירות היהודים.
תגובתי: הכול נכון, כך נאמר גם בתורה, אבל הכוונה ב"ארץ ישראל", לאגו המתוקן שלנו, לרצון של אהבה כלפי כולם, כפי שקוראת לזה התורה כולה: "ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה". לכל הרצונות האחרים אין מקום ברצון המתוקן, ועליהם להיות מוצאים מתוכו, כלומר מתוקנים לרגש של אהבה חלוטה. מצב זה נקרא גמר התיקון (מהאגו) ולו האדם צריך לחכות באופן פעיל. לחכות להשפעה של כוח מיוחד עליו, שמתקן את כל האגו של האדם, ולכן הוא נקרא "משיח", מהמילה למשוך, הוא מוציא את האדם מהאגו שלו.
במידת תיקון האגו, האדם מרגיש בחלק המתוקן שלו רצון להשפעה ואהבה, שנקרא העולם העליון, וגמר התיקון של האגו נקרא השגה של "גן עדן". לכן אהבה כלפי אחרים היא החוק הכללי של התורה.
