דף הבית / המשבר ופתרונו / אנחנו על ספינה אחת

אנחנו על ספינה אחת

הספינה שעליה הפליג יונה נקלעת לסערה חזקה. המלחים משקיעים את כל כוחם כדי להינצל: הם משליכים מעבר לסיפון את כל החפצים המיותרים, מתפללים לאלוהים שלהם, וכמובן, מתחילים לחפש את האשם במצב.

ואילו יונה באותו הזמן… הולך לישון, כאילו שכל המתרחש סביבו אינו נוגע לו.

רק אחר כך, מחוסר ברירה, הוא מתוודה שהוא ברח מהמשימה שהוטלה עליו, ומבקש מהמלחים להשליך אותו מעבר לסיפון אל הים.

אם נאמר זאת בצורה אחרת, יונה מוכן אפילו למות, העיקר לא לבצע את מה שמוטל עליו.

אבל גם זה לא עוזר. בים, דג גדול בולע את הנמלט, ושלושת הימים שעוברים עליו בבטן הדג, מאלצים אותו להסכים עם המשימה שהוטלה עליו.

כך גם היום: העולם הופך ל"כפר גלובלי", אנחנו כולנו כביכול שטים על ספינה אחת בים הסוער, ואומות העולם, "המלחים", מאשימים בכל המשברים, במלחמות, בטרור, בצרות ואסונות את "היהודי היחיד" שעל הסיפון, את עָם ישראל.

כמו יונה, גם אנחנו עדיין ישנים. אנחנו שקועים בתוך המציאות והגאווה הישראלית, משתדלים לא לשים לב לכך שאומות העולם שונאים אותנו. בעיצומו של ה"אביב הערבי" הסוער, תחת האצבע המאשימה הנצחית של העולם, אנחנו עוצמים את העיניים, ומחכים, שהכול איך שהוא יירגע בעצמו.

לרגע קט, תחת הפגזות הטילים, אנחנו התעוררנו מהשינה, הרגשנו את עצמנו כעָם מאוחד, הרגשנו את כאבם של האחרים ככאב שלנו, מיששנו בינינו חוטים של אהבה משותפת, של גורל משותף. ועכשיו שוב שוקעים בחלום, ובקרוב כבר בטח לא נזכור על אותה התעוררות "קיְצִית".

ובכל זאת, כל מלחמה, כל גל חדש של אנטישמיות, מראה לנו בצורה יותר ויותר ברורה, שהגורל שלנו הוא בלתי נמנע, כמו גורלו של אותו נמלט שבגללו התפתחה הסערה. ואם צוות המלחים ניסה תחילה להציל את יונה, אז היום "המלחים" של הספינה הכלל עולמית רק מחכים לרגע הנכון כדי להשליך אותנו לים. אנחנו אפילו לא נצטרך לבקש מהם את "הטובה" הזאת…

לקרוא את החוברת במלואה – כאן.

ידיעות קודמות בנושא:
בתוך מחזוריות חגיגית
להינצל מהאוקיינוס הסוער
יום כיפור, יום של שמחה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/n4ukJ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest