אנחנו נחוצים לעולם

בימינו, קבוצה אינה יכולה להיסגר בתוך עצמה, היא אינה יכולה שלא לשאת את השיטה להמונים. זו כבר לא קבוצה ולא חכמת הקבלה. אין אפילו מה לחשוב על בידוד, אחרת, פשוט לא היינו מחזיקים מעמד.

להיפך, העולם מדי יום דורש מאיתנו יותר ויותר חזק. בדיוק עכשיו הוא מתחיל להבין במה תלוי העתיד הטוב שלו, איך להינצל מהמשבר, להמתיק אותו במקצת. בינתיים, ישנם חיפושים, אבל כבר מתברר שצריך לתפוס כיוון חדש, לעבר האדם, ולא למדע וטכנולוגיה. העיקר הוא העולם הפנימי של בני האדם והקשר ההדדי ביניהם. אבל, בכך שהאנושות מבינה את זה, היא מגלה את חוסר האונים העצמי.

כך גם אנחנו, בזה שמשקיעים מאמצים גדולים מאוד בדרך הרוחנית, לא רואים תוצאות. ובינתיים, אין ברירה אחרת, אנחנו חייבים לשנות את עצמנו. את זה מבינים גם מומחים חיצוניים. אבל כאן מופיעה השאלה: "איך לעשות את זה?". אפילו אנחנו בקושי רב מקבלים את המחשבה על המאור המחזיר למוטב כעל האמצעי היחיד. לפעמים רק כעבור עשר שנים האדם מבין, שדווקא את האור הזה צריך להעמיד בראש. מסתבר שהמאמצים שלי צריכים להיות מכוונים לכך, כדי להעיר את המאור, והוא כבר יבצע את המשימה.

והנה גם העולם היום נמצא במצב דומה של חיפוש, שרבים מהם עושים אותו. הם מחפשים באמצעות מה אפשר לשנות את האדם. בסופו של דבר הם יראו, שרק באמצעות החינוך האינטגרלי שאנחנו, תנועת ה"ערבות", מציעים. העולם יגלה את זה, אין לו ברירה אחרת. ואז הוא יזדקק לנו באמת.

ובינתיים, עד כמה שזה אפשרי, צריך רק להפיץ לאנשים את הידע הזה ואת השיטה הזאת כדי שיהיה להם קל יותר לזרז את הזמן.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, "בא אל פרעה", 23.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
המנוע שדוחף את הרעיונות
הפצה: פשוט ולעניין
בתפקיד המקשרים