דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אנחנו לא עבד לעבדים, אלא עובדי ה'!

אנחנו לא עבד לעבדים, אלא עובדי ה'!

הרב"ש, "דרגות הסולם", מאמר 932, "חידוש הראשון": "כל החידושים מתחילים רק אחרי שהאדם זוכה לצאת מקבלה עצמית." ולפני כן, הוא שקוע לחלוטין ברצון ליהנות, והרצון הזה שולט בו. לכן, לא יכול לקרות בו שום חידוש, הכול מגיע רק מהאגו שלו. וכל חידוש יכול לקרות רק מכוחו של טבע אחר, שעדיין אין לאדם. מסיבה זו, כל החידושים מתחילים רק לאחר שהאדם יוצא מהאגו שלו, מהרצון לקבל לעצמו, כלומר, יוצא ממצרים.

"וזה ענין שאסור ללמוד תורה את עכו"ם." עובד אלוקים אחרים הוא אדם שעדיין אין לו קשר עם הבורא, שלא יצא ממצרים. זה שם של דרגה רוחנית, ולכן אין לקרוא כך לאדם רגיל מהעולם הזה. עובדי אלוקים אחרים, אלה הם אנשים כמונו שכבר נמשכים לבורא, אבל עדיין נותנים חשיבות מסוימת לערכים הגשמיים, לקבלה עצמית.

מסיבה זו הם נקראים "עכו"ם" (קיצור של "עובדי כוכבים ומזלות", וגם עקום, "לא ישר"). הרי, הם לא מכוונים "ישר-אל" , כמו ישראל, אלא סוגדים לכוכבים ולגורל, כלומר, נמצאים בשליטתם של כוחות וערכים אגואיסטיים שונים.

חל איסור ללמד תורה עובדי אלילים. "אסור", פירושו בלתי אפשרי. הרי, התורה זה האור, כל המערכת העליונה, כל "העולמות הרוחניים", היחסים בין האדם לבורא. אי אפשר ללמד את זה לעובד אלילים, שנמצא בקבלה אגואיסטית ואין לו קשר עם מערכת ההשפעה.

ואכן, בזמן שהאדם הוא במצרים, כלומר, בקבלה אגואיסטית, הוא לא יכול להיות יהודי, (מהמילה "ייחוד" – אחדות, כלומר, מאחד את עצמו עם כל הבריאה ועם הבורא), כי הוא משועבד לפרעה מלך מצרים. האדם משועבד על ידי האגו שלו, שהוא המלך של העולם הגשמי.

ובזמן שהוא עבד לפרעה, הוא לא יכול להיות עובד ה'. או פרעה, או הבורא, מפני שכל דבר תלוי בכוונה, עם מה האדם מזהה את עצמו, את מה הוא רוצה לשרת, את התועלת העצמית או את ההשפעה.

"וזה ענין "כי לי בני ישראל", עבדי הם", אמר הבורא, "ולא עבד לעבדים". הרי, פרעה הוא גם עבד ה', הוא מלאך, הוא מערכת שמבצעת את מחשבת הבריאה בצורה הכרחית, ללא שום חופש בחירה. פרעה הוא מלאך, הרי כתוב: "בראתי יצר רע". כל הבריאה, כל האגו נמצא בידי הבורא. ואם האדם עובד לשם פרעה, הוא נקרא "עבד לעבדים", כי הוא עובד לעבד ולא לאדון.

בזמן שהאדם הוא עובד את עצמו, הוא לא יוכל להיות עובד ה', כי אי אפשר לשמש שני מלכים בבת אחת. ורק לאחר שהאדם יוצא ממצרים – אחרי שהוא קיבל מספיק אור שמחזירו למוטב, שמעלה אותו מעל רצונו ליהנות, היינו מקבלה עצמית, אז הוא יכול להיות עובד ה'. אבל כדי להישאר עבד של הבורא, הוא צריך כל הזמן לבחור בזה: בכל רגע ורגע, בכל רצון. ואז הוא מסוגל לזכות לתורה. היוצא מזה כי החידוש הראשון הוא יציאת מצרים.

התורה מתחילה ביציאת מצרים והלאה, לכן לאחר מכן קורה מתן התורה. התורה כוללת בתוכה את כל האור אין סוף, את כל האור העליון, שממלא את העולמות העליונים, ומיועד לתיקון הדרגתי של הרצון לקבל של הנברא, עד שהוא יגיע להשתוות הצורה עם הבורא.

מתוך ההכנה לשיעור, 31.03.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הבריחה לאחדות
החידוש הראשון
זו עדיין לא תורה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/xKk7f

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest