דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אנחנו לא נפגשנו במקרה…

אנחנו לא נפגשנו במקרה…

שאלה: מה צריך לתרום לקבוצה, כדי שהיא תעזור לך אחר כך לצאת מהר מהירידה?

תשובתי: צריכים לאגור בקבוצה את היגיעה לפני שתבוא הירידה, לשכנע את החברים שהם חייבים לדאוג לכל אחד. בקבוצה צריכה לשרות כזאת רוח של עזרה הדדית. וזה נקרא גדלות המטרה שכל הזמן נמצאת בינינו, מרחפת באוויר.

קבוצה, זה מקום למימוש המטרה, מאגר של כוחות, מאגר של יגיעה. דרך הקבוצה אתה מקבל את האור המתקן ואת האור המחזיר למוטב שמחבר אותך לקבוצה. בסופו של דבר, אתה מגלה, שמערכת הקשרים הזאת כבר קיימת בקבוצה. אתה מגלה בה את החיבור הנכון ולפי השתוות הצורה אתה מגלה את הבורא. כל זה ממומש בקבוצה.

למעשה, אנחנו כל הזמן מתקנים את הקבוצה או מגלים את צורתה האמיתית. עכשיו אנחנו רואים אותה כזאת, כפי שהיא מצטיירת בתכונות המקולקלות שלנו, כמו שכתוב: "כל הפוסל במומו פוסל". מלמעלה, מצד הבורא, היא נראית כמערכת שלמה, אידיאלית ממש. ואנחנו צריכים להשיג את אותו המבט כפי שהיא נראית מלמעלה.

אנחנו לא נפגשנו במקרה וחיברו אותנו מלמעלה לקבוצה אחת: מישהו נכנס או יוצא, נמצא קרוב או רחוק. באופן כזה בונים מלמעלה עבורנו את המבנה של העולם הרוחני, שלאט לאט הופך לרצון אחד שנברא על ידי הבורא.

והאמת, שמתוך הרצון שנברא על ידי הבורא נשארת שם רק נקודה אחת. כל היתר, שבזה הנקודה הזאת התנפחה, בכך שפיתחה כל מיני קשרים, אופנים, מערכות, זה הכול תוצאה מהשפעת האור עליה. נקודת הרצון עצמה נשארת, כפי שהיא הייתה. אבל האור שנכנס לתוכה ניפח ומילא אותה בתכונות שלו. וזה נקרא "מלכות דאין סוף".

מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 07.01.2013

ידיעות קודמות בנושא:
ההזמנה האישית שלך לאור
הירידה רק בעלייה!
מה לעשות אם נפלתי…

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/HMncY

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest