דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / אנחנו והעולם בשלב הנוכחי

אנחנו והעולם בשלב הנוכחי

שאלה: החברים מכל הקבוצה העולמית מרגישים בצורה ממשית, שאם אתה מתגבר על האגו לפחות לאיזה פרק זמן מסוים ומתחבר, אז מופיעה אצלך חשיבות המטרה, התפעלות, הרגשת האחדות, אופטימיות, ביטחון לעתיד.

אבל לא ניתן לומר זאת על כל האנושות. היכן מתרחשת אותה נקודת החיבור שאנחנו צריכים להציג לאנושות אהבה, הרגשת הרמוניה פנימית והתקדמות קדימה? נדמה לי, שיש לנו כאן איזה קונפליקט קבוע.

תשובתי: בוא נחלק את זה בצורה הבאה.

90% מהמאמצים אנחנו צריכים לכוון לעצמנו, ללימוד, לתקשורת, לקירוב בינינו. זה הדבר העיקרי, מפני שעכשיו מתרחש שלב כזה. אחר כך הוא יכול להשתנות. אבל היום הדבר העיקרי זה הקירוב בינינו לקבוצה אחת יחידה, הרגשת האיחוד, הוצאת חומר קבלי עבורנו, תרגומו לכל השפות והפצה דווקא של מה שנוגע לקבוצה הקבלית, החיים שלה, השיטה שלה. העבודה על עצמנו, עבודה על הקירוב, עבודה על העלייה שלנו.

10% מהמאמצים שלנו צריכים להיות מושקעים בהפצה לכל שאר בני האדם שחכמת הקבלה לא מעניינת אותם, אלא שפשוט רע להם בחיים. בשבילם מספיקים 10% של המאמצים שלנו, כדי להפיץ את שיטת ההשכלה והחינוך האינטגרליים וכל השאר.

אני בכוונה עושה כזה דגש על החיבור בינינו כעל הדבר החשוב ביותר היום, ומדגיש את המשניות של הפצת שיטת ההשכלה והחינוך האינטגרלי. כי היא לא תתקן את העולם, אלא רק תעזור לו להבין אותנו מהר יותר.

אנחנו מתקנים את העולם על ידי החיבור שלנו. כאשר אנחנו מתחברים בינינו, אז אנחנו יוצרים בעולם שלנו את נוכחותו של הכוח הרוחני, כוח החיבור, כוח של המשיכה ההדדית, של קשר ואהבה.

ואז כל העולם מסביבנו מתחיל להימשך אלינו באופן אוטומטי. הוא מרגיש בתת ההכרה, שיש לנו משהו שחסר לו. זה בא מפני שכולנו יחד נמצאים בשדה אחד ויחיד. לכן אותם 10% של ההפצה שבה אנחנו עוסקים, מיועדים כדי להקל להם איכשהו את החיים ולהפנות את תשומת ליבם אלינו.

אבל באופן תיאורטי, החיבור שלנו מספיק, ללא שום הפצה החוצה. אם אנחנו רק נלמד קבלה, רק נתחבר בינינו, רק נקבל את אלה שרוצים ללמוד קבלה, אפילו מבלי להפיץ את החינוך וההשכלה האינטגרליים, בכל זאת זה יהיה מספיק.

האנושות מרגישה בתת מודע: "לבחורים האלה יש משהו. יש להם חיים, תקווה, כוח, יש להם התפעלות, שמחה, אושר. ואילו אצלנו אין כלום. מאיפה יש להם את זה?". לכן אנשים ישימו לב אלינו ויתקרבו אלינו. ואז הם יוכלו להבין את השיטה שלנו.

למעשה, אנחנו מפתחים את שיטת החינוך וההשכלה האינטגרלית, כדי להגיש להם את זה אחר כך, כאשר הם ישימו אלינו לב. ואילו היום זו עבודה גדולה מאוד עם תועלת נמוכה מאוד.

לכן צריך תמיד להסתכל על מה אנחנו מבזבזים את הזמן. אם הוא נחוץ לנו לעבודה שלנו, אז צריך לבצע את העבודה שלנו. אם נשאר לנו איזה זמן, אמצעים, מאמצים נוספים, אז לעשות הפצה חיצונית.

מתוך קורס יסודות הקבלה, בנושא "סיביר מאחדת את העולם", 11.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הגיע הזמן להשתנות
לתקן את העולם, זה אומר לתקן את עצמנו
אם אתה לא בא לעולם, העולם בא אליך

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest