אמת ותועלת

שאלה: בהתחלה העבודה שלנו מעייפת ואחר כך מעסיקה ומשתלטת עלינו…

תשובתי: זה תלוי במיומנות. אם אתה הופך למומחה בעיסוק שלך, אז העבודה בשבילך היא תענוג.

כאשר אתה נהנה ממה שאתה עושה והעבודה שלך אינה מורגשת כנטל אלא כתענוג, כביטוי עצמי, אז אינך מרגיש עייפות, כמו ציירים אמיתיים שנפלו על כן הציור ונרדמו מתשישות פיזית, ולא מפני שהתנתקו בעצמם מהעבודה.

שאלה: לפעמים אני עד כדי כך מתעייף, שללא קשר להתרוממות רוח והפעילות הקבוצתית אני מרגיש את עצמי כמו עבד שלא תלוי בו שום דבר. איך אפשר לעבור למצב של שיתוף פעולה הדדי?

תשובתי: צריך לעבוד יחד עם כולם, וזה הכול. אני יודע שאין דרך אחרת, ונדמה לי שאני לא יכול להסכים עם זה, קשה לי, הייתי עושה הכול אחרת, אבל אין ברירה, צריך, קיימת מטרה עליונה.

לא יתכן שאני אתקדם לאמת מפני שיש לי מזה תועלת. לא קיימים יחד אמת ותועלת. תועלת, זה רק לאגו שלי.

המטרה העליונה מאלצת אותנו להתקדם קדימה. בזה אנחנו עושים נחת רוח לבורא, מעלים את עצמנו עד לדרגתו.

תחפש התחייבויות כלפי הקבוצה, כלפי החברים, אחריות בפני כולם, תעלה עד לדרגה הזאת, אל תנמיך את עצמך. הבורא ייתן לך כל מיני אפקטים צדדיים. נניח, שעכשיו אתם יחד עושים משהו טוב, ואילו הוא ידחוף לך עבודה טובה יותר, משכורת טובה יותר, תנאים טובים יותר וכולי.

אי אפשר לקבל את זה כנדבה או כשכר. השכר הוא רק אחד: אני רוצה לגלות את תכונת ההשפעה והאהבה כתוצאה מהעבודה שלי. לכן תשתדל כל הזמן למשוך את עצמך יותר ויותר קרוב לתכונת ההשפעה.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 07.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
תועלת כוללת
מוסר ורווח אישי
החלה הכניסה לעבודה הרוחנית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ukCH8

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest