קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בשיחות עם אורחים, כאשר אתה נשאל האם אתה אדם מאמין, אתה עונה: "לא, איני אדם מאמין, אני אתאיסט".
בהקדמה לתע"ס אות יז', בעל הסולם כותב: "ולפיכך מתחייב הלומד בטרם הלימוד, להתחזק באמונת השי"ת ובהשגחתו בשכר ועונש, כמ"ש חז"ל "נאמן בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך". ויכוון את היגיעה שלו, שיהיה לשם מצות התורה, ובדרך הזה יזכה ליהנות מהמאור שבה, שגם אמונתו תתחזק ותתגדל בסגולת המאור הזה, כמ"ש, "רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך" (משלי ג', ח'). ואז יהיה נכון לבו בטוח, כי מתוך שלא לשמה יבא לשמה. באופן, אפילו מי שיודע בעצמו שעדיין לא זכה לאמונה, יש לו תקוה גם כן על ידי עסק התורה, כי אם ישים לבו ודעתו לזכות על ידה לאמונת השי"ת, כבר אין לך מצוה גדולה מזו, כמ"ש חז"ל "בא חבקוק והעמידן על אחת: צדיק באמונתו יחיה" (מכות כ"ד)."
אם כך, האם יש למקובל אמונה בהשגחתו של הבורא?
תשובה: ובהמשך בעל הסולם מסביר לך, שאמונה נקראת תכונת ההשפעה, אותה אנחנו צריכים לרכוש ודווקא בה לחיות (בכוונת ההשפעה, בתכונת הבינה). במידה שהאדם רוכש תכונה זו, הוא מתחיל להרגיש את הבורא, משום שתכונה זו – היא הבורא (אלוקים).
פוסטים קודמים בנושא:
