דף הבית / כללי / אמונה – זו תכונת ההשפעה

אמונה – זו תכונת ההשפעה

photo_rav_gh70_128.jpg שאלה: בשיחות עם אורחים, כאשר אתה נשאל האם אתה אדם מאמין, אתה עונה: "לא, איני אדם מאמין, אני אתאיסט".
בהקדמה לתע"ס אות יז', בעל הסולם כותב: "ולפיכך מתחייב הלומד בטרם הלימוד, להתחזק באמונת השי"ת ובהשגחתו בשכר ועונש, כמ"ש חז"ל "נאמן בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך". ויכוון את היגיעה שלו, שיהיה לשם מצות התורה, ובדרך הזה יזכה ליהנות מהמאור שבה, שגם אמונתו תתחזק ותתגדל בסגולת המאור הזה, כמ"ש, "רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך" (משלי ג', ח'). ואז יהיה נכון לבו בטוח, כי מתוך שלא לשמה יבא לשמה. באופן, אפילו מי שיודע בעצמו שעדיין לא זכה לאמונה, יש לו תקוה גם כן על ידי עסק התורה, כי אם ישים לבו ודעתו לזכות על ידה לאמונת השי"ת, כבר אין לך מצוה גדולה מזו, כמ"ש חז"ל "בא חבקוק והעמידן על אחת: צדיק באמונתו יחיה" (מכות כ"ד)."
אם כך, האם יש למקובל אמונה בהשגחתו של הבורא?

תשובה: ובהמשך בעל הסולם מסביר לך, שאמונה נקראת תכונת ההשפעה, אותה אנחנו צריכים לרכוש ודווקא בה לחיות (בכוונת ההשפעה, בתכונת הבינה). במידה שהאדם רוכש תכונה זו, הוא מתחיל להרגיש את הבורא, משום שתכונה זו – היא הבורא (אלוקים).

עיקר לרצות רק להשפיע

פוסטים קודמים בנושא:

במה מאמינים המקובלים?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/2pO7B

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest