אמונה זו הרגשת הבורא

"האדם צריך להאמין, שהשגחתו יתברך הוא בבחינת טוב ומטיב. אלא, היות שהאדם שקוע באהבה עצמית, שזה גורם לו השינוי הצורה, היות שנעשה תיקון המכונה "על מנת להשפיע", שזה נקרא "השתוות הצורה"." (בעל הסולם, ספר "שמעתי", מאמר ל"ד "יתרון ארץ בכל הוא")

השאלה היא, מה זה אומר שהאדם צריך להאמין? להאמין במה שיאמרו לו זו שטות וגם לעסוק בשכנוע עצמי לא כדאי. אמונה נקראת הרגשת הבורא. להשיג אמונה, זה להשיג את הרגשת הבורא באור החסדים. אם האדם מחזיק את עצמו כול הזמן בדרגה זו, אז בעיות החיים אינן מפחידות אותו. הוא יודע, מאיפה הכול נובע ולאן הכול הולך. הוא נמצא במגע קבוע עם הכוח העליון.  זה מהווה את העוגן שלו, את שורש הקיום שלו.

לכן עלינו להשיג את תכונת הבינה, תכונת ההשפעה, שבה אנחנו נדבקים לבורא אפילו במידה מינימלית. ואז, כול מה שנרגיש, יהיה כקשר לנצחיות, לזרימה נצחית של המצבים שלנו.

שאלה: למה זה נקרא אמונה?

תשובתי: אמונה, זו תכונת הבינה. כאשר אני מתעלה מעל האגו שלי ורואה הכול, לא בתוך האגו, אלא מעליו.

הערה: יוצא, שבעולם שלנו הבנת המושג אמונה מעוות לגמרי. אמרו לנו משהו, ואנחנו מאמינים בצורה עיוורת.

תגובתי: בעולם שלנו אמרו לי, ואני מקבל זאת כידע. זה לגמרי לא נכון. אמונה אמיתית, זה כאשר אני משיג את נוכחות הבורא ואת החיבור שלי איתו.

מתוך שיעור וירטואלי, 22.12.2019