דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אם תחנה עליי מחנה, לא יירא ליבי!

אם תחנה עליי מחנה, לא יירא ליבי!

"אם תחנה עליי מחנה, לא יירא ליבי, אם תקום עליי מלחמה, בזאת אני בוטח". (תהלים כ"ז, ג').

העיקר זה לראות, שהמלחמה הזאת היא בין שני חלקי המציאות. מצידה האחד של המציאות, זה כל הרע שבאדם, כל האגו שנמצא בי. ומהצד השני של המציאות, זו הקבוצה, החברה, שדרכה אני מקבל עזרה מהבורא.

אם מתעורר בי כוח הרע: מחליש, מבלבל, מסית מהדרך, אז ה"נקודה שבלב" מרגישה שמתפתחת מלחמה עם הרע שבי. ואז אני רץ מהר לקבל עזרה מהקבוצה ומהבורא שמסתתר בתוכה, מכוח ההשפעה שבתוכה, ועל ידי זה אני מצטייד בנשק נגד הרע שקם עליי במלחמה, נגד האגו שלי.

בעל הסולם, "שמעתי", מאמר מ"ב: "מהו שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה":

"כי בהיכל המלך נותנים לכנס לאלו אנשים, שרוצים לעבוד בעמ"נ להשפיע. ובזמן שהאדם עובד בעמ"נ להשפיע, לא חשוב לו מה שהוא מרגיש בעצמו בעת עבודה. אלא אפילו במצב, שהוא רואה צורה של שחור, אין הוא מתפעל מזה, אלא רק הוא רוצה שה' יתן לו כח, שיוכל להתגבר על כל המכשולים. זאת אומרת, אין הוא מבקש, שה' יתן לו צורה של לבן, אלא שיתן לו כח, שיוכל להתגבר על כל ההסתרים.

לכן נותנים לו מלמעלה צורה של שחרית. ואז הוא רואה, אם עבודתו היא בטהרה. זאת אומרת, אם גם במצב של שחרית הוא יכול להיות בשמחה, זהו סימן שעבודתו היא בטהרה."

אם תחנה עליי מחנה, לא יירא ליבי!

תחילה מתעורר הרע שבי, "עזר כנגדו" (1). ואז לא נשארת לי שום ברירה, אלא לפנות לקבוצה שבתוכה מסתתר כוח האור, כוח הבורא (2). ואז על ידי זה אני מתקן את הרע שבי (3), והופך את החושך השחור לאור לבן.

הכול תלוי באדם. כי בעצם, אין לא צבע שחור ולא צבע לבן, אלא האדם הופך שחור ללבן ולבן לשחור.

מתוך ההכנה לשיעור בוקר, 28.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
כיצד לנצח במאבק עם עצמך?
מהיכן לוקחים את הרצון להתרומם מהספה
הקבוצה עושה אותך גיבור

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/AGNhM

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest