דף הבית / המשבר ופתרונו / אם בברז אין מים, היהודים שתו אותם

אם בברז אין מים, היהודים שתו אותם

אף פתרון מדיני או ביטחוני לא יחזיר את השקט לרחובות. לא של הימין וגם לא של השמאל. רק אם נבין את שורשי השנאה כלפינו, נוכל לעצור את ההסתה ואפילו להביא שלום עלינו ועל כולם.

שרשרת הפיגועים הבלתי פוסקת, ליין הסרטונים החדש של דאע"ש בעברית, גלי האנטישמיות ששוטפים את אירופה וארה"ב, חרמות על ישראל וגינויים קשים מכל עבר, כל אלה אומרים דבר אחד: "יהודים, אנחנו שונאים אתכם. הלוואי הייתם נעלמים מהמפה, וזהו".

לכאורה, הסכסוך הישראלי-ערבי עומד כיום במוקד השנאה אלינו, אבל זה רק לכאורה. בעולם שנאו אותנו עוד הרבה לפני שחזרנו ארצה. כל תרומתנו לעולם לא עמדה לנו, בזמן שהמציאו עלינו עלילות דם, גירשו אותנו או טבחו בנו. "הבעיה היהודית", כפי שהם קראו לה, עומדת ביסודו של הטבע.

"היהודים אשמים"

"עובדה היא שישראל שנואים מכל האומות, אם מטעם דת, אם מטעם גזע, אם מטעם קפיטליזם, אם מטעם קומוניזם, אם מטעם קוסמופוליטים וכולי. כי השנאה קודמת לכל הטעמים, אלא שכל אחד פותר שנאתו לפי הפסיכולוגיה שלו" (הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם")[1].

ברוסיה היה פתגם ידוע, "אם בברז אין מים, היהודים שתו אותם". ובאמת כך מרגישים אנשים, בני כל העמים. מבחינתם, בכל צרה שיש בעולם, בסופו של דבר אשמים אנחנו, היהודים. אמנם אנחנו לא רואים את הקשר, אבל הם כן. הם פשוט חשים באופן טבעי, שזוהי החוקיות שפועלת בעולם.

אפילו אם היינו מבצעים רילוקיישן, עוזבים כולנו את הארץ ומעבירים את מדינת היהודים לאוגנדה או לאיזה אי נידח, השנאה הכללית לבני העם היהודי הייתה ממשיכה לבעבע בקרב כל באי עולם. באף מקום לא היו נותנים לנו לחיות בשקט.

לא החזרת שטחים תעזור לנו, וגם לא סיפוחם. לא שתי מדינות לשני עמים ולא טרנספר, וגם לא כל מה שביניהם. כלום לא יחזיק, כלום לא יבטיח את שלומנו לאורך זמן, כי כל הפתרונות הללו אינם יכולים לכבות את השנאה לישראל מן השורש.

גם אם ניתן להם את כל ירושלים ונחתוך עוד ועוד חלקים מהמדינה בשיטת הסאלמי, זה לא ירגיע את הערבים וגם העולם לא יהפוך אוהד ישראל. למה? כי השנאה כלפינו היא ברמה עמוקה יותר מאשר פוליטיקה של נקניק.

כל עוד השנאה אלינו קיימת, לא נוכל להיפטר מאיומם של פיגועים, מלחמות, טילים ומנהרות. גם העולם יבודד אותנו יותר ויותר. כולם ישמחו להתאחד נגדנו, ויקומו עלינו גלי הסתה ושנאה תהומית. רק אם נבין למה הם באמת שונאים אותנו ונסלק את הסיבה השורשית לשנאה, נוכל להבטיח את קיומנו ואת שלום ילדינו.

מחזיקים במפתח

"אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל" (חז"ל)[2].

חכמת הקבלה מלמדת שכאשר אנו היהודים איננו מחוברים איש לאחיו, כוח הרע מתגבר בעולם. כשאנו כן מתחברים, כוח הטוב מאזן את הרע. זהו ממש חוק טבע: אם בישראל שורה אהבה, טוב לעולם. אם בישראל יש פירוד, רע לעולם. עלינו מוטלת המשימה ההיסטורית לעורר בעולם את כוח הטוב, את "ואהבת לרעך כמוך". אין מישהו אחר שיעשה זאת. מכיוון שכך, אנחנו מחזיקים בידינו את המפתח לכוח הטוב העולמי.

היחס כלפינו הוא תמונת מראה של היחסים בינינו. מדוע? כי אנו הגורם היחיד שיכול לאזן את הרע שטמון בטבע האנושי, ומתפתח כל הזמן. למה הכוונה? 'יצר לב האדם רע מנעוריו', גילו חכמים. כלומר, בכל אדם מתפתח אגואיזם צר, שמפריד ומרחיק אותו מאחרים. כוח רע שמוביל אותו לנצל אחרים לטובתו האישית, לדכא אותם ולשלוט בהם. כיום התעצמות האגו בולטת מאוד, היחסים נעשים גרועים יותר ויותר בכל רמה. בבית, בעבודה, בחברה ובזירה הבינלאומית. קשה מאוד להסתדר עם האחר, בעידן כל כך קר ומנוכר.

מי יכול לפתור את בעיית היחסים? מי יכול לאזן את הרע שבוער באנשים, להוסיף להם כוח חיובי? רק אנחנו, היהודים. אמנם כוח הטוב רדום בתוכנו מאז ששנאת חינם החריבה אותנו ויצאנו לגלות לפני אלפיים שנה, אבל כיום מוכרחים שוב לעורר את הטוב. את אותם חסד ואהבה שהטמין בנו אברהם אבינו, הראשון שלימד אנשים זרים להתחבר זה לזה מעל כל ההבדלים, ולהרגיש ביניהם את הכוח האחד שממלא את כל הבריאה.

'אור לגויים' זו לא מטפורה וגם לא גזענות. זהו תפקיד אבולוציוני שעלינו לממש, בהתפתחות המין האנושי אל עבר חיבור מושלם בין כל בני האדם. כיום העולם המקושר דורש זאת מאיתנו בתוקף, כי אם לא נממש את תפקידנו ההיסטורי, מלחמת עולם שלישית היא רק שאלה של זמן.

טיפול שורש

"עיקר המגן בפני הפורענות הוא האהבה והאחדות, וכאשר יש בישראל אהבה ואחדות ורֵעות בין זה לזה, אין מקום לשום פורענות לחול עליהם" (ספר "מאור ושמש")[3].

אם ניעזר בשיטת החיבור שפיתחו אבותינו, שיטת החיבור שמציעה כיום הקבלה, נצליח לתקן את היחסים בינינו. נהיה אחים לא רק בעת צרה, אלא גם בשגרה. וכשנלמד להתחבר זה לזה באהבה, יירגעו כל הרוע והשנאה שבעולם. גם השנאה שבין בני אדם בכלל, וגם השנאה לישראל בפרט.

גדולי השונאים שלנו, אלה שכיום מחנכים את ילדיהם שלהרוג יהודים זה הדבר הנעלה ביותר שאפשר לעשות, אפילו הם יירגעו. גם אם לא נאמר להם דבר, הם ישתנו לטובה. המטיפים שלהם, החברים, ההורים, המחנכים, כולם יירגעו. מאיפה הרוגע הזה יבוא להם? מתוך רשת הקשר שמחברת בין כל הפרטים שבמערכת הטבע, ובין כל בני האדם.

הפעולות, המחשבות והשאיפות של כולם משפיעים על כולם, כמו שמוכיח מדע הרשתות. לנו כיהודים שמור מקום מרכזי ברשת האנושית, אנו משפיעים בעוצמה החזקה ביותר על האנושות. ראו כמה מקום אנו תופסים במהדורות החדשות ברחבי העולם לדוגמה, או כמה פרסי נובל קיבלו יהודים. למעשה, אנחנו אלה שקובעים מה יזרום ברשת הקשר הפנימית לכל בני האדם, מה ימלא להם את הראש ואת הלב. כוח טוב, כוח של חיבור, של התחשבות ושל אהבה, או חס ושלום כוח רע, כוח של פירוד, של ניכור ושל שנאה.

כוח החיבור שנבנה בינינו יהיה חזק יותר מכוח השנאה שניצב מולנו. הוא יצליח לאזן את הכוח הרע שבקרב אויבינו. למה? כי הכוח הטוב נעלה יותר מהכוח הרע. הוא קודם לו ועליון ממנו. כוח הטוב נמצא ביסודה של הבריאה, הוא הכוח שמאפשר חיים, שמחבר בין ניגודים. אם נלמד להתחבר זה לזה באהבת אחים, נעורר לפעולה את כוח החיים שטמון בעמקי הטבע, והוא יכריע את כל הרע לטובה. זהו פשוט חוק טבע.

ונקודה אחרונה למחשבה: אם חוק הטבע הזה היה ברור לכול, אז האיזון בין כוח הרע לבין כוח הטוב היה נשמר בקרב המין האנושי באופן אינסטינקטיבי, כמו אצל בעלי חיים. חוק הטבע הזה מוסתר מאיתנו, כדי שנגיע בעצמנו להכרה בכך שעלינו ללמוד להתחבר איש לאחיו, ולאזן את העולם עם כוח חיובי. שנזכה לממש זאת.

"וכך הם ישראל בין שאר האומות, כמו לב בין האיברים. וכמו שאיברי הגוף לא יכלו להתקיים בעולם אפילו רגע אחד בלי הלב, כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל" (ספר הזוהר)[4].

[1] בעל הסולם, "כתבי הדור האחרון", חלק א, קטע ט, כתבי בעל הסולם, עמ' 833-832.

[2] מסכת יבמות סג, ע"א.

[3] רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין, פרשת נצבים, מאור ושמש, חלק ג, ירושלים תשמ"ח, עמ' תרלח.

[4] ספר הזוהר עם פירוש "הסולם", פרשת פנחס, קנב.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/DWTfe

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest