דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אם אתה לא דואג להתפתחות, ההתפתחות דואגת לך

אם אתה לא דואג להתפתחות, ההתפתחות דואגת לך

שאלה: מה אם בחרתי סביבה, אבל אני לא יכול להתכופף בפניה, לא יכול להכניס את עצמי תחת השפעתה? האם זה אומר שאני נידון לייסורים חיצוניים, בגלל חוסר ההישגים הפנימיים?

תשובתי: נניח, שבהתאם לשורש נשמתך, הגיע הזמן שלך להתפתח רוחנית. זה אפשרי רק באמצעות הקשר ההדדי עם הסביבה המיוחדת, שתאפשר לך לרכוש את תכונת ההשפעה ולגלות את המצב העליון הבא. נניח שכבר ניגשת לזה, הגיע התור שלך במערכת הכללית ונתנו לך את האפשרות המתאימה.

במקרה כזה, אם חסרים המאמצים האישיים שלך כדי לבוא במגע עם המערכת הכללית, אם אתה מאחר, אז הכוחות החיצוניים של הטבע, שאותם לא הפעלת על ידי העבודה הנכונה באיחוד ובערבות הדדית, לוחצים עליך באופן אוטומטי. אחרי הכול הם כבר הופעלו, אבל הם נמצאים כביכול בחוסר תעסוקה, ואז אתה מרגיש את הכוחות האלה כייסורים, עד שתפעיל אותם.

עבור כל אחד מהם צריך למתוח קשר מיוחד: כאן באהבה, כאן באיחוד, כאן בהפצה, כאן בלימוד… תסדר את הכול במקום, ואז תרגיש שלווה. אחרת, הכוחות האלה נשארים ללא שימוש, ללא קשר נכון, וחוסר האיזון הזה עם דרגת ההתפתחות הנוכחית שלך משפיע עליך בצורה שלילית.

לכן, הכוחות שהיית צריך להפעיל אבל לא הפעלת, מזמינים בך ייסורים. במילים אחרות, הם מעוררים אותך בכל זאת לשים לב אליהם ולתקן את הליקויים, ליצור את הקשרים הנחוצים. זה כל ההבדל בין הדרך הטובה ודרך הייסורים.

בעזרת הקבוצה אנחנו יכולים לגלות את ההזדמנויות האלה ולכלול אותם באיחוד עד כמה שאנחנו מסוגלים. ובמקרה ההפוך, ודאי שנסבול, כל אחד בנפרד וכולנו יחד. משמע שאני סובל מהכוחות החיצוניים והפנימיים שלי, שבאמצעותם כבר הייתי צריך ליצור קשר עם המערכת הכללית.

ואף אחד כאן לא מפריע לי, חוץ ממני. הקבוצה קיימת, ובמקום לשפוט את המעלות והחסרונות שלה, אני צריך לראות אותה כאידיאלית. לכן, כל הבעיה היא בי בלבד.

אם אני מתקן את עצמי, אני מתקן גם את החברה. זה כבר משהו אחר. אני מעורר את החברים להשפיע עליי עוד יותר חזק, אך למעשה אני בעצם מעורר את עצמי, כדי לדרוש מהם יותר. כך או אחרת, כל התיקון מתבצע בפנים.

שאלה: אני מבין מה עליי לעשות. אז למה זה כל כך קשה?

תשובתי: למעשה, אתה עדיין לא ביררת לעצמך מה לעשות. מכאן כל הקושי. אם תגלה בצורה מדויקת את הפעולה הנדרשת, אתה תראה שעליך להיכנס למגע פנימי, עדִין ו"אינטימי" עם הסביבה.

המגע הזה פוטר אותך מכל הדאגות. אתה כביכול פותח מסך קטן, מותח קשר מלב אל לב ואז אתה מקבל מהסביבה את כל הדרוש. אתה מתקשר עם הסביבה, ויחד אתֵם הופכים לשלם אחד, ואז הבעיות נעלמות: עכשיו כל הכוחות שלחצו עליך בצורה של ייסורים, הופכים לידידותיים ורצויים.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "החרות", 18.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
ליצור משכן עבור הבורא
תעזרו לי לעלות על הדרך הטובה
איך לראות שלהשפיע זה טוב

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/msrFB

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest