דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אל תתנגד לשינויים

אל תתנגד לשינויים

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות ד':

"הרי, שמתחכמים האלו, לומר, שמסבת שפלותנו ואפסותנו, אין מתאים לו ית', להשגיח עלינו, ועזב אותנו, הם אינם, אלא מכריזים על חוסר דעתם בלבד. ודומה לך : אם היית פוגש איזה אדם, שימציא לו, לברא בריות, מלכתחילה בכדי שתתענינה ותתיסרנה בכל ימי חייהם, כמונו. ולא עוד, אלא להשליך אותן, אחר גיוו, מבלי שירצה אפילו להשגיח בהן, כדי לעזרן מעט. כמה היית מגנה ומזלזל בו .והיתכן להעלות על הדעת, כזה, על מחויב המציאות ית' וית'?"

אנחנו מוגבלים לגמרי בהרגשות וביכולות השכליות שלנו, בתפיסת עצמנו ומה שמעלינו, בחוקים של זמן תנועה ומקום. ולכן, ודאי שאיננו מסוגלים להבין בדיוק ולבנות יחס נכון לחיים ולבורא.

לא במקרה נאמר: "לא מראים לשוטה עבודה באמצע מלאכתו". בכך שרואים חלק קטן מכל המציאות, האם אנחנו יכולים לקבוע את התמונה בכללותה? – אפילו בחיים שלנו ישנם כל מיני מצבים, ולרוב אי אפשר אפילו לתאר לעצמנו מראש שהמצב יתחלף למצב הפוך. ובוודאי, אם מדובר על מה שנסתר מאיתנו, האם ניתן כאן להסיק מסקנות כלשהן?

אמנם אני סבור, שלא זה מה שמפריע לנו. המקובלים רוצים לחסוך לנו יגיעה קשה ומכות, והארכת הזמן. לכן הם מלכתחילה מסבירים שהבורא הוא טוב ומטיב, שהוא נמצא במנוחה מוחלטת. כי שלמות אינה ניתנת לשינויים, אלא להיפך, כל השינויים מתרחשים בנו. הם יבואו כך או אחרת, אולם אנחנו קובעים איזו צורה הם יקבלו.

אתה יכול להעריך את השינויים בצורה אגואיסטית, בכך שמודד כמה תענוג הם הסבו לך, ויכול גם להעריך אותם אחרת, לפי התקרבות להמשפיע – עד כמה הצלחת להידמות לו. אם אתה קובע לפי כמה שאתה מקבל, אז אתה תסבול עד שתלמד להעריך את המצבים שלך ואת החיים עצמם לפי ערכים אחרים, בקרבה שלך למאציל וההידמות אליו. לפי החישוב הזה תיבנינה המדרגות של העלייה שלך בתור "אדם", הדומה לבורא. וזה בעצם הכול.

לכן, יש התחלה, תהליך וסוף. האירועים מתפתחים לחלוטין מבלי לשאול אותך, וגם בדרך אתה אף פעם לא קובע בעצמך איך בדיוק אתה תשתנה. אתה רק צריך לקבוע את ההרגשה שלך: איך אתה מקבל את השינויים הבלתי נמנעים. זה הדבר היחיד שתלוי בך.

אנשים שמקבלים את ההתפתחות שלהם כרצויה, נקראים "צדיקים". ואלה שאינם רוצים את ההתפתחות הזאת ומנסים להתנגד לה, נקראים "רשעים". בהתאם לכך, טוב לנו או רע לנו: הרגשת החיים, ההתפתחות, המציאויות, הכול תלוי בכך, איך שאתה תכוון, "תכייל", את עצמך לתפיסת המתרחש. ודאי, יקרה מה שצריך לקרות, אבל אתה, בהתאם ל"כיול" הפנימי, שנקרא אצלנו "תיקון", יכול להרגיש את כל התחום של ההרגשות, ממינוס אין סוף ועד פלוס אין סוף. הכול תלוי במידת ההסכמה שלך עם מה שמתרחש.

דווקא בזה חכמת הקבלה עוזרת לנו. אם האדם מסכים עם השינויים והתיקונים, אם הוא רוצה להיות מתוקן ולקבל את כל הצעדים החדשים כרצויים, אם הוא רוצה אפילו לזרז את המצבים האלה כדי שהם יעברו מהר יותר, ומוכן לקבל כל עתיד ב"למעלה מהדעת", מעל לכל החשבונות, מפני שכבר נמצא באמונה והשפעה, אז לא משנה לו מה בדיוק יקרה עכשיו. במקרה כזה האדם מזרז את ההתפתחות, מרגיש אותה כמיוחדת, נעלה, נפלאה, וזה רצוי בעיני המאציל.

לצורת התפתחות כזאת צריכים להגיע כולם, ועד אז אנחנו לא מתקדמים. כי אין התקדמות בדרך הרעה. האדם פשוט יכול לעמוד במקום, בכך שמקבל כל פעם צרות וייסורים חדשים בשלב הנוכחי, עד שיסכים לשנות את עצמו ולבנות יחס נכון להתפתחות. לכן, בכל שלב – או שאדם מכין את עצמו מראש לשינויים, או שמקבל כל דבר חדש כמכה, שכתוצאה מזה הוא יצטרך להשתנות תחת הלחץ של הכוחות השונים. בכל מקרה, השינויים הם הכרחיים, ולכן, באופן הכרתי או תחת מטר של מכות, האדם יהיה חייב לקבל את ההתפתחות שלו כדבר נפלא ורצוי.

מתוך שיעור על המאמר "הקדמה לספר הזוהר" של בעל הסולם, 17.06.2012

ידיעות קודמות בנושא:
שיהיו פחות מעגלי ענישה
ייסורים שאין בהם צורך
להיות מוכן לשינויים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/LZYkq

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest