קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אני כבר מזמן לא מרגיש שום שמחה מזה שאני נמצא בדרך. מה אני עושה לא נכון?
תשובתי: האגו שלך מרעיל ומוחק את השמחה שלך. ככל הנראה, אין לך סביבה מספיק חזקה שיכולה לעבוד עליך. חייבת להיות סביבה נכונה שתאפשר לך לעבוד למעלה מהבכי.
בתוך האגו שלנו אנחנו כל הזמן נשמע בכי. שם נמצאים כל הכוחות הרעים והשחורים שלנו, שכל הזמן מנסים לשאוב מאיתנו אנרגיה לתועלת עצמם. זה ממש הגיהינום הפנימי שלנו. ואילו אנחנו צריכים להתמודד נגדם, בכך שבונים מעליהם את "גן העדן" שלנו, את תכונת החיבור, ההשפעה, האהבה השלמה והמלאה, הרגשה שאני, כמו תינוק, נמצא על הידיים של החברה. אני מוסר להם את כל מה שיש לי, ובתשובה לכך מקבל תמיכה מלאה.
ואז אני נמצא בשמחה, כי אני מגלה שכולם דואגים לי. לי עצמי אין מה לדאוג, כי אני נמצא בעולם שכולו טוב. הכול נפלא וגם לא יכול להיות אחרת, אם יש לנו כאלה יחסים עם הסביבה שלנו.
אף על פי שכל זה נבנה על פני כוחות החושך שנשארים בתוכי ורוצים להפריד בינינו. אני מרגיש את הכוחות הרעים האלה ממש בתוך הבטן שלי, ומובן שהם כל הזמן מבצעים במסירות את העבודה שלהם, כי הם הרי שליחים של הבורא. ואילו אני, אחרי שמסרתי את כל כולי לסביבה, נמצא בביטחון שלם שאני יכול להימצא מעל לכוחות הרעים האלה. אני רק רוצה להתבטל ולהתמוסס בין החברים, ורק בזה התקווה, הביטחון והשמחה שלי.
אין לי שום אפשרות אחרת, שום דרך אחרת. אני זורק את עצמי לתוכם כמו לתוך בריכה ונמצא ביניהם, מוכן לתת את הכול, העיקר לקבל מהם את אור הביטחון. והאור הזה באמת מספק ביטחון, כי בתוכו נמצא האור העליון. וכך צריך לעשות!
מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 20.06.2013
ידיעות קודמות בנושא:
השמחה היא מדד לנכונות הדרך
אל האהבה על פני האגו
מפתח לשמחה
