דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אל תפנה את גבך אל האור

אל תפנה את גבך אל האור

שאלה: אם אני לא מסכים עם המצב שלי ורוצה להשתנות, אז איפה אותה נקודת המפתח המרכזית שעליה אני צריך להשפיע כדי שיתרחש השינוי?

תשובתי: אם אתה רוצה שינוי, אז עליך להבין, שההתקדמות הרוחנית מסמלת חיבור יתר. רק אם אנחנו חושבים על חיבור, איחוד, אז אנחנו מסייעים לתיקון שלנו.

אבל אנחנו שוכחים את זה ולא רוצים לחשוב על זה, מפני שזה מנוגד באופן ישיר למצב הנוכחי שלנו, לאגו שלנו. אנחנו מוכנים להכול, רק לא לזה. עבורי, נקודת החיבור הזאת כאילו לא קיימת, אני לא רואה אותה אפילו מקרוב מאוד. אני יכול להסתכל ישר עליה ולא לשים לב, מפני שהיא לא נמצאת במיקוד הראייה שלי.

האפשרות היחידה היא לבצע פעולות מכאניות בקבוצה, נגד הרצון שלנו, מפני שפעולות מסוג זה מושכות את "האור המקיף".

אנחנו נמצאים בכזה עולם, היכן שיכולים לפעול בשקר! אני לא אוהב אותך ולא סובל אותך, אבל אני רואה שאין לי ברירה ולכן מתחיל להתחבק איתך. כך אני מחבק אותך, מבלי שאני רוצה בזה בעצמי, ופתאום מתחיל להרגיש שהיחס שלי משתנה.

בעולם הרוחני דבר כזה הוא בלתי אפשרי, אלא רק בדרגה הנמוכה ביותר של העולם הזה. אתה לא יכול בעולם הרוחני לחבק מישהו, אם אתה לא מרגיש שאתה רוצה בכל ליבך לחבק אותו. שם הרצון והפעולה זה אותו הדבר.

אבל בעולם שלנו זה לא כך, אצלנו הרצון והפעולה קיימים בנפרד זה מזה. אני יכול לפעול, לחבק אותך ללא רצון, ואז מגיע האור ומתקן את הרצון שלי כדי שהוא יתאים לפעולה. האפשרות והיכולת הנפלאה הזאת קיימת רק בעולם שלנו. זהו עולם של שקר, אבל כזה שקר, שהוא לטובתנו.

לכן אל תחכה – תפעל. ככל שאתה משקיע יותר כוחות, כך יותר חזק האור ישפיע עליך. כל רגע שבו היית חייב לעשות משהו ולא עשית, אז האור מאיר לך דרך האחוריים שלו, במקום מלפנים. כי אתה בעצמך הסתובבת ממנו, אף על פי שיכולת לפנות עם הפנים אליו. ומזה שהאור מגיע דרך האחוריים, מההיפוך, אתה מרגיש מכה והרגשה רעה, במקום טובה. אבל הרע הזה מעורר אותך ובסופו של דבר מאלץ להתחיל לפעול בצורה נכונה.

לעיתים נדמה לאדם שהוא כאילו שוב ושוב חוזר לאותו המצב. כי הוא הרי לא עושה את מה שהאור מורה לו לעשות ושוב מפנה לו את הגב. וכך זה חוזר, עד שהאחוריים של האור גדלים עד לכאלה מימדים גדולים, שהופכים לייסורים בלתי נסבלים. ואז האדם שואל: "למה אני סובל, בשביל מה?", ובזה מתחיל להבין שחייב לעשות עם זה משהו.

האחוריים של האור לא גדלים סתם כדי להגדיל את הייסורים שלי, אלא כל פעם משתנה גם הצביון שלהם. פעם יש לי בעיות בריאותיות, פעם מצב רוח רע, לפעמים מגיעה מכה לגאווה שלי, ייאוש, בושה, אכזבות נוראיות. אז אני מבין שיותר איני מסוגל להמשיך כך וחייב להשתנות. המכות אינן גדלות סתם לפי עוצמתן, אלא לפי איכות השפעתן על האדם.

כך פועלים האחוריים של האור, שאותם לא תיקנת. האור מזמין אותך לפנות אליו פנים בפנים.

מתוך שיעור על תלמוד עשר הספירות, 31.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
כמה עולה התיקון שלי?
בהמתנה לפגישה הראשונה פנים מול פנים
הפנים הרעות של "הצד ההופכי"

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/G80CN

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest