אל תפחד לעשות את הצעד הבא

כנס הערבות העולמי, שיעור מס' 4

אנחנו מגלים מתוך החיים שלנו ומתוך מה שמספרים לנו המקובלים, שאין בעולם כוח אחר מלבד הבורא שמנהל את הכול. הפער בינינו לבין הבורא הוא עצום. הוא מנוגד לנו בצורה מוחלטת. כולנו מורכבים מהרצון לקבל לעצמנו, מהרצון ליהנות, למשוך לעצמנו את כל מה שרק אפשר. כזה הוא הטבע שלנו.

והבורא הוא להיפך – הוא רצון להשפיע, ליהנות לאחרים, זה טבעו. והמטרה שלו, מטרת הבריאה, היא להביא אותנו בדיוק לאותו המצב שבו הוא קיים, למצב השלם, הנצחי, שאין גבוה ממנו.

היחסים בין האדם לבורא דומים ליחסים בין תינוק להורה. אם ההורה רוצה ללמד את הילד ללכת, הוא מראה לו כיצד עושים זאת, הוא מעמיד אותו על הרצפה ותומך בו כדי שהוא יעמוד בצורה יציבה על הרגליים, ולאחר מכן הוא מתרחק. והתינוק עומד באמצע, הוא כבר מצליח לעמוד, אך עדיין אינו יכול ללכת! ולכן הוא בוכה ולא יודע לאן לנוע.

הוא נכנס למבוכה, הוא נבהל מכך שכולם עזבו אותו. והוא אינו מבין שעזבו אותו על מנת שהוא יעשה צעד קדימה! אך למרות הכול אנחנו מוכרחים לנהוג בצורה כזאת, כי אחרת הילד לא ילמד ללכת.

הוא עושה צעד קדימה ואנחנו מייד תופסים אותו. שיעשה רק צעד אחד! הוא כביכול נופל קדימה, ולפני שהוא נופל אנחנו תופסים אותו. אנחנו מעמידים אותו בחזרה בצורה יציבה והולכים מספר צעדים אחורה. והוא שוב מתנדנד ולא מבין מה לעשות, אך אין ברירה, או שהוא ייפול באותו המקום או שהוא בכל זאת יעשה איזה צעד, והוא כביכול נופל קדימה, ואז אנחנו שוב תופסים אותו.

וכך פעם אחר פעם, הוא בכל זאת לומד לעשות את הצעדים בצורה עצמאית, מנסה לעמוד על הרגליים, כשהוא בהתחלה מחזיק במשהו ולאחר מכן מתחיל ללכת במקצת.

העולם שלנו הוא העתקה מהעולם הרוחני. הוא קיים בתוך האגו שלנו, אך כל פעולותיו משקפות את הפעולות בעולם הרוחני, רק בצורה ההפוכה. ולכן, מתוך הדוגמה הזאת אנחנו יכולים להבין מה קורה איתנו בחיים שלנו ובאיזו דרך הכוח העליון, שכל אחד מאיתנו עומד כנגדו, מלמד אותנו בכל רגע ללכת קדימה כדי להתגבר על המרחק שמפריד בינינו לבין הבורא.

מצד אחד המרחק הזה הוא עצום. ובכל פעם אנחנו מרגישים את עצמנו כתינוק שאינו מבין מה קורה ומדוע זה קרה לו, איפה התמיכה ומדוע עזבו אותו. מדוע לפתע לאחר מצב טוב מגיע מצב רע כל כך?

אך אם אנחנו תופסים בצורה הנכונה את ההתנהגות של הבורא ויודעים כיצד לנצל אותה בצורה הטובה ביותר, אז אנחנו מקבלים את המצבים הלא כל כך נעימים האלה באהבה ובשמחה, מתוך ההבנה שדווקא בזכותם אנחנו גדלים.

מתוך שיעור מס' 4 בכנס הערבות העולמי, 07.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
שמאל דוחה וימין מקרבת
בוס עצבני או אבא אוהב?
כמו חומר ממושמע בידיו של אומן