דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / "עשיריות" / אל תיתן לניצוץ שלך לִכְבות

אל תיתן לניצוץ שלך לִכְבות

מתוך מאמרו של הרב"ש, "לעולם ימכור אדם קורות ביתו":

"בכל אחד מהחבורה יש ניצוצין של אהבת הזולת. אלא שהניצוץ לא היה יכול להדליק את אור האהבה, שיאיר בכל פרט. לכן הסכימו אז, שע"י התחברותם יחד אז, מכל הנצוצין ביחד יעשה שלהבת אחת גדולה. לכן גם עתה, לאחר שהוא מרגל אחריהם, הוא צריך להתגבר ולומר, שכמו שהיו אז בעת שנתייסדה החברה, כולם בדיעה אחת, שצריכים ללכת בדרך של אהבת הזולת, כמו כן גם עתה. ובעת שכולם ידונו לכף זכות כל אחד לחבירו, שוב ידלקו את כל הנצוצים, ושוב תהיה שלהבת אחת גדולה."

מטרת הבריאה היא להגיע לכוח החיבור, לכוח האהבה, שבו כל אחד מרגיש את החסרונות של הזולת וממלא אותם. אבל אי אפשר לעשות את זה לבד, כי לאדם אחד אין כוח לזה. יש בו רק ניצוץ אחד קטן שדוחף אותו למטרה, והוא בעצמו אפילו לא מבין לאן הוא נמשך ולמה.

ולכן אנחנו חייבים להתחבר, כדי שכל אחד יקבל כוח של החיבור הרוחני: כוח של הרצון המשותף, כוח לחיבור הלבבות, כוח האהבה. ולשֵם כך אנחנו באים לעולם הזה, שבו יכולים להתחבר בצורה פיזית על ידי הגופים, על ידי כל מיני פעולות חיצוניות. והפעולות הפיזיות האלה מושכות אלינו את המאור המחזיר למוטב, שמחבר את הניצוצות הקטנים שלנו לשלהבת אחת כללית חזקה.

כל אחד מקבל את הכוח הכללי הזה ורק כך הוא יכול להרגיש אותו ולהשתמש בו. האור הזה מחייב אותנו לחבר יחד את הניצוצות הרוחניים שלנו ולהיות בנטייה להשפעה הדדית. ואז, מכוח ההשפעה הכללי שנמצא עכשיו בכל אחד, אנחנו כבר יכולים להתחיל לעבוד ולבצע פעולות השפעה רוחניות, ולהתחיל להתעלות.

לכן יוצא, שעל ידי הגופים הפיזיים, על ידי העבודה הגשמית, שנעשית בינתיים עם כוונות אגואיסטיות, אנחנו מעוררים את "האור המקיף", שמחבר את הניצוצות שלנו לניצוץ אחד, לשלהבת, שהופכת לכוח השפעה כללי, לאהבה, לקשר. ואז כל אחד מקבל את הכוח הזה. אנחנו לא מחלקים אותו כמו שלל, אלא משתמשים בו יחד, בכך שנמצאים באמצע בתוכו, כאחד שלם, למשל כמו "עשירייה" אחת. וכך כל אחד יכול להשתמש בכוח הזה ועל ידו אנחנו יכולים להתחיל לעשות פעולות רוחניות, ולא גשמיות.

השלב הראשון נקרא שלב ההכנה, והשלב השני, זה כבר שלב התיקון: תחילה, "להשפיע על מנת להשפיע" ואחר כך "לקבל על מנת להשפיע".

ומי שלא פועל כדי להתחבר עם החברים לעשירייה, הוא לא מנצל בפועל את האמצעי היחידי להשגת הרוחניות, ולכן הוא לא נמצא בשלב ההכנה. שלב ההכנה הוא כאשר אנחנו משתמשים בכל האמצעים שניתנו לנו בעולם הזה, ברמה הגשמית הזאת, כדי להגיע לכוח ההשפעה, לכוח החיבור.

עד שהעשירייה לא תממש את עצמה ולא תהפוך להיות כאיש אחד, על ידי המאור המחזיר למוטב, שלב ההכנה לא יסתיים. באותו הרגע שאנחנו מתחברים ורוכשים את הכוח הכללי של החיבור, שמספיק למימוש של פעולות ההשפעה, אז זה נקרא שאנחנו עוברים את ה"מחסום", את הגבול לעולם הרוחני.

מתוך ההכנה לשיעור, 29.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
בטווח התדרים של האור העליון
המציאות הגשמית היא החסד הגדול ביותר של הבורא
מעגלי החיים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/m9qJ6

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest