דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אל תטבע בתוך הזמן

אל תטבע בתוך הזמן

זירוז הזמן, כלומר, זירוז הפעולות שלנו ביחס ל"עבר", ל"הווה" ול"עתיד", נותן לנו את הרגשת החיים, את כוח החיות. ככל שאנחנו עוצרים יותר ולא נותנים יגיעה בעבודה מצד הנברא, כך מופעל עלינו יותר לחץ מעבודתו של הבורא. בדומה לצורה שבה בנויה מכונית "היבריד": אם החשמל בתוך המצבר נגמר, המנוע עובד על דלק.

לכן, אנחנו צריכים לארגן לעצמנו סביבה כזאת, שתעורר אותנו להתקדם על ידי הכוחות שלנו ולא לטבוע בתוך הזמן, שחולף מבלי להשאיר עקבות, תוך שאנחנו משקרים לעצמנו שהכול בסדר. אם האדם אינו נמצא תחת לחץ כזה מצד הסביבה והמורה, אם הוא לא מרגיש שחסרים לו חיים רוחניים – הוא לא יוכל להתקדם.

הלחץ הזה יכול להיות מורגש כטוב וכרע. אבל האדם חייב לברר אותו לעצמו, כדי לקבל בשמחה כל לחץ שמוביל לבירור וחיבור, לעבודה יעילה יותר. ולא להיות מנוהל על ידי הרגשות נעימות ולא נעימות בתוך האגואיזם שלו.

אם אנחנו רוצים להתקדם להיות קצת יותר בוגרים, ולא להישאר תינוקות קטנטנים, אנחנו זקוקים להתעוררות. וההתעוררות לקראת המטרה אינה נתפסת כנעימה, וצריך לקבל אותה באמונה למעלה מהדעת.

לצערנו, אנחנו לא ילדים, שהטבע נותן להם את הרצון לגדול, והם עמלים בהתלהבות: מרכיבים קוביות ולא מתייאשים מכך שהכול נופל ונהרס. אנחנו צריכים לקבל את אותו הכוח שדוחף את התינוק להתפתחות – מהסביבה ומהלימוד. ואם אני מרגיש שחסר לי את הכוח הזה, אני חייב להגיע לשיעור כבר עם דרישה, עם מטען שלילי: עם ההרגשה של כל מה שלא הצלחתי לעשות, ולבקש את הכוחות לזה.

אם אתה לא מרגיש על עצמך מספיק לחץ כדי להתחבר ולהתקדם, ודורש את זה מהמורה ומהקבוצה – יש לך בשביל מה לבוא לשיעור. צריך לבוא כבר עם הדרישה הנכונה, עם רשימה מלאה של מה שלא הצלחת לעשות אתמול, ועכשיו אתה מגיע עם לב שבור ודורש כוחות לתיקון.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 12.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מי שמנהל את העבר, ההווה והעתיד
כיצד להלבין את הגוונים השונים של הרצון
כישוף רוחני

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/uEzU4

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest