שאלה: משמע שעד לגמר התיקון הסופי אנחנו נסבול?
תשובתי: הסבל והייסורים הם ההרגשה של המקומות שאינם מתוקנים בך. ברגע שאתחיל להסתכל עליהם בצורה נכונה, אני כבר לא אתפוס אותם כייסורים, אלא ארגיש הכרת תודה גדולה על כך שהאור הראה לי את המקום שאותו אני יכול לתקן.
אם יש לי פצע שאינו כואב, זה מאוד מסוכן. הרי אני אזניח את המחלה! אך אם הפצע כואב, אז הכאב הזה (ולא הפצע עצמו) הוא זה שמחייב אותי להתחיל בריפוי שלו.
אז נשאלת השאלה: האם הכאב הוא דבר טוב או רע? אפשר לנתק איזשהו מרכז עצבים במוח שלך, ואתה בכלל תפסיק להרגיש כאב. הרגל שלך תישרף, ובכלל לא תרגיש שאתה נשרף. או שהיד שלך תיתפס בתוך איזושהי מכונה, ואתה לא תשים לב. אתה מבין שהכאב הוא עזרה, שמראה לנו על הקלקול! לכן צריך להתייחס אליו כאל אמצעי לתיקון.