דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אל תזלזלו בשגרת היומיום

אל תזלזלו בשגרת היומיום

כנס "שלהבת במדבר", שיעור מס' 1

שאלה: בכנס בערבה הקבוצה הכללית שלנו קיבלה פשוט מדרגה חדשה ענקית. עכשיו אנחנו צריכים להיאחז בה, להחזיק אותה, ולשם כך דרושות דחיות. אבל, מצד שני, בהתאם לדוגמה של בעל הסולם, כדי לקפוץ על השולחן, צריך לקפוץ מעליו. אז מה היא הנקודה הבאה שלנו "מעל שולחן", שאליה אנחנו צריכים לכוון את המאמצים שלנו?

תשובתי: במשך השבוע הזה כולם יתפזרו לבתיהם ואנחנו נחזור לשגרת היומיום. עבורי אישית שגרת היומיום זה העיקר, ואילו הכנסים הם תוצאה ממנה. יום אחר יום אנחנו נעבוד על עצמנו יותר ויותר, בכך שמגלים את מה שאנחנו משיגים עכשיו ונתכונן לגילוי החדש. בזה כל העבודה.

הכנס עצמו הוא לא עבודה. אנחנו עשינו הכנה גדולה ולכן נחלנו הצלחה. מה גם, שחלק מההצלחה כולל כנס הנשים, וכמו כן, איסוף הכספים לבית החדש שלנו, ההתלכדות סביב הבעיה הזאת יצר, למרבה הפלא, כוח בעל עוצמה רבה. ודאי, שאסור לשכוח את הכנסים בחרקוב ובנובוסיבירסק.

בסופו של דבר, אנחנו רואים שהתבגרנו. העולם מתקדם יותר ויותר בשיפוע כלפי מטה, ואילו אנחנו, בהתאם לכך, עולים. וכאן חייבים לשמור על מסגרות ברורות: להיות נוכח בשיעורי הבוקר, לקרוא באופן בררני את הבלוג שלי, להשתתף בסדנאות, לעסוק בהפצה.

העיקר זה, ביקורת עצמית ודו"ח עצמי: האדם חייב כל הזמן לבדוק את עצמו, את הקשר שלו עם הקבוצה.

בהקשר לזה, בשיעורים ובסדנאות מחכים לנו מצבים חדשים ונושאים יותר ויותר עמוקים. כבר היום, בשיעור הערב ובסדנה אנחנו נמשיך את מה שהתחלנו בכנס בערבה.

בעבודה הזאת, אנחנו טיפה אחר טיפה ממלאים את הכלי, עד ש"קופצים" למדרגה הבאה, וכך שוב ושוב. אל תזלזלו בתוספות היומיומיות האלה שמצטברות "פרוטה אחר פרוטה". אין דרך אחרת. בזה אנחנו מגלים בפנים המון כלים, רצונות. אפילו שנדמה לנו, ששום דבר לא קורה, אך למעשה התוצאות מהמאמצים האלה יתגלו מאוחר יותר.

כך גם הילד צריך לעבור שורה של מצבים בסביבה האנושית. אם אין לו סביבה כזאת בשנים הראשונות לחייו, אז אחר כך שום מאמצים כבר לא יעזרו: כמה שלא תשקיע בו, הוא כבר לא יהיה בן אדם. כל הדוגמאות של ילדי מָאוּגְלִי מוכיחות זאת. היה נדמה, איך זה יכול להיות? כל העניין הוא, שהוא לא פיתח בזמן את הרצונות שלו.

ולכן גם אנחנו עוסקים עכשיו בדברים הכרחיים בשלב ההתפתחות הנוכחי. ולכן צריך להקדיש זמן ללימוד ולשינויים הפנימיים, בכך שמשתדלים להעריך כל רגע בעבודה הזאת.

מתוך שיעור מס' 1 בכנס "שלהבת במדבר", 17.01.2013

ידיעות קודמות בנושא:
כנסים: קפיצה פוטנציאלית
העבודה העיקרית היא בין הכנסים
הכנס אף פעם לא נגמר

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest