קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בהשתוקקות שלנו להתעלות מעל לאגו שלנו, כדי להיות תואמים לטבע, לתכונת ההשפעה והאהבה שלו, אנחנו צריכים להיזהר לא לדחות את התיקון שלנו ל"אחר כך". לזה דוחף אותנו האגו שלנו, בהתנגדות שלו להקטין את עצמו. ומי שדוחה את התיקון שלו מ"היום" ל"מחר" – "אשר התחלף לכם היום למחר" – יגלה רק לאחר שנים רבות את הטעות שלו בחוסר ההתקדמות – "ומי שיכול להמתין למחר ישיג שכלו לאחר שנותיו ח"ו".
הסיבה לכזה פספוס היא בהתרשלות כלפי המאמצים באהבת חברים, כלפי האמצעי ההכרחי והמספיק לתיקון של כל האגו שלנו.
אנחנו חייבים להבין איזה כוח גדול מסתתר באיחוד הקבוצה ובכל אחד מהחברים, הרי יש לנו עסק לא עם החברים או הקבוצה, אלא עם הכוח הגדול של הטבע שכל אחד מאיתנו נמצא ביחידות עימו ורק אשליית העולם הזה הסובב אותנו וכל חלקיו מבלבלת אותנו ומסתירה מאיתנו את הכוחות הגדולים ואת התכונות של הטבע, את מערכת ההנהגה שלו עלינו להשגה של כל אחד מאיתנו את תכונת ההשפעה והאהבה.
ואם אנחנו נחבר בכל נציג של הטבע, את הכוחות שלנו, אז באסיפת החברים, באהבה ובחברות, אנחנו נגלה כוחות שמשנים אותנו בהידמות והשתוות לכוח העליון של הטבע.
(מתוך אגרת של בעל הסולם מתוך הספר "פרי חכם, אגרות קודש" עמ' 55 איגרת 13, 1925).
ידיעות קודמות בנושא:
להשיג את גדלות הטבע
מטרת החברה
על אהבת חברים
