קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: במאמר מספר "שמעתי" נאמר, שכשהאדם באמת צועק מעומק הלב, הבורא שומע את תפילתו. למה הכוונה?
תשובתי: הבורא ברא רק דבר אחד – רצון. כל החומר: אבנים, עצים, חיות, אדם, כוכבים – כל אלה דרגות קיום שונות של הרצון.
- דרגת הדומם שומרת על המבנה שלה, על תכונותיה;
- דרגת הצומח כבר רוצה להתפתח, לקלוט את החומרים המועילים לה ולפלוט את מה שמזיק לה, מלבד לשמירה על עצמה;
- הרצון של דרגת החי כבר מאלץ אותה לנוע, להוליד צאצאים וכולי, כדי לספק את רצונה.
- בתחילה, האדם מתפתח בדומה לדרגת החי (כל דרגות הרצון מתפתחות מהדרגה ראשונה, כפי שנאמר שהכול בא מעפר, והכול שב אליו).
אבל במהלך התפתחותו של האדם כחי, הוא מתחיל להרגיש שצפוף לו במצב החי, במסגרות העולם הזה, ונולד בו רצון הקורא לו לצאת אל מחוץ לגבולות העולם הזה.
הרצון החדש הזה הופך לנקודה המרכזית, העיקרית, מבין כל רצונותיו.
עלי לזהות את הנקודה הזאת, להגדילה בעזרת הסביבה נכונה, ולקבוע במה ניתן למלא את הרצון הזה; עלי להפריד אותו משאר הרצונות, כאותה נקודה יקרה שבלב – ולהישיר מתוכה את תפילתי אל הבורא.
"להתפלל" – פירושו להפוך את הרצון הזה לחשוב ביותר מבין כל רצונותיי – ואז הוא ישפיע על המערכת העליונה, על הבורא, ויקבל מענה בצורה אוטומטית.
הבעיות בגדילה הרוחנית שלנו נובעות מכך שהיא נעשית על ידי השפעת הרצון שלנו בלבד.
לכן חשוב לנתח מה באמת רוצה הלב שלי. הרצון העיקרי ביותר שבלבי, מחובר לבורא באופן קבוע, לבינה, למערכת הגדילה הרוחנית שלי.
אבל התגובה, המענה לתפילה, מגיע כאשר הרצון שלי תואם לרצון המערכת, לפי העיקרון "עשה רצונך, כרצונו, כדי שיעשה אותך, דומה לו".
תפילה אמיתית יוצאת מעומק הלב, מהרצון החשוב ביותר. לכל אחד מאיתנו יש אלפי רצונות, והבעיה היא בכך שאנחנו מתפזרים, מפזרים את כל מאמצינו בין המון מטרות שונות, וכתוצאה מכך, איננו משיגים את הדבר העיקרי בחיינו – החיים זורמים, ואילו העיקר אינו בנמצא.
לכן עלינו לרכז ולמקד את כל הרצונות שלנו סביב הגשמת דבר אחד בלבד – סביב הרצון החשוב ביותר שבנו.
עלינו לרצות שכל שאר הרצונות ישרתו אותו, ימקדו ויחזקו אותו. וזו תהיה התפילה – הרצון האמיתי שבלב.
