דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אי אפשר לגנוב מאיתנו את הבחירה החופשית

אי אפשר לגנוב מאיתנו את הבחירה החופשית

שאלה: מה זה אומר "לתקן את העבר שלו" שאחרי זה הופך ל"צדיק גמור"?

תשובתי: אנחנו מתקנים כלים שעברו שבירה. לאדם מתגלה הרע שבו, והוא תופס את זה כרע בתוכו עצמו, כלומר, הוא סבור שהוא בעצמו אשם בו. הוא עדיין לא מזהה את עצמו עם ה"נקודה שבלב" ואינו יכול לצפות על הרצון שלו מהצד, כמו על החומר שניתן לו לצורך התיקון. הוא בינתיים לא מתחבר עם הבורא, שברא את היצר הרע הזה, אלא מזהה את עצמו עם היצר הרע הזה עצמו.

האור עדיין לא בירר את הרצון שלו ולא חתך אותו מהאדם, בכך שמעביר על ידי הפעולה הזאת את האדם לצידו של הבורא. לכן נראה לאדם, שהוא בעצמו רע ולא היצר הרע.

האור עדיין לא עבד עליו מספיק, לא האיר בתוך הכלים שלו, ולכן האדם לא מזהה את המקור של כל הרע, ואחר כך גם של כל הטוב. כלומר הוא לא מזדהה עם אין עוד מלבדו, ואינו מבין, שרק מקור אחד פועל עליו כל הזמן, שבו תלויים גם הכלים הרעים וגם התיקון הטובים שלהם.

הוא בינתיים אינו מבין שצריך להתפלל גם על הגילוי של הכלים האגואיסטיים וגם על התיקון שלהם. כי הכול בא על ידי המאור המחזיר למוטב, שתחילה מגלה את "קו שמאל". במידת השתוקקותו של האדם להשיג את התיקון הכולל, את ההשפעה, במידת המאמצים שלו, מגיע המאור ומברר לו את הרע.

הוא צריך להתפלל, שהבורא יראה לו, מה חסר לו לשלמות. תפילה, זה גילוי של החיסרון להפוך להיות אדם, להיות שלם, דבוק לבורא, המשפיע. וגילוי של מה שחסר לי לשלמות, זה מסמל גילוי החסרונות, שאותם אני צריך לתקן כדי להשיג את הטוב.

אבל אני לא מבקש על גילוי החסרונות עצמם, האדם אינו מסוגל לעשות זאת. מכוח הטבע שלנו, אנחנו מסוגלים לבקש רק על המצבים הטובים.

כל העבודה שלנו, היא בלהגיע לכזאת הבנה שכל הכלים המתוקנים והלא מוקנים, נמצאים ביד ה'. והאדם, זה אותו ילד קטן וחכם שיודע לבקש נכון מהבורא. ואז מתגלה כל המפלצת הזאת: היצר הרע, האגו, פרעה, ואחר כך זה ישתנה ליצר הטוב, הודות ל"צמצום", "מסך" ו"אור חוזר".

כל זה מגיע מלמעלה, כמו שנאמר: "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין, כי המאור שבה מחזירו למוטב". אז איפה כאן בכלל האדם, אם האור אומר ישר, שהכול נובע ממנו? מצד האדם נדרשת הכרה, בקשה למצב טוב.

אבל הוא לא רוצה לבקש על הטוב, כי הטבע שלו זה היצר הרע. לכן הוא חייב להשתמש בהשפעת החברה, שתשפיע לו את הערכים הטובים האלה, אף על פי שיכול להיות שהיא בעצמה לא מרגישה אותם. יוצא, שהם משחקים באיזה משחק, במשחקים במצב טוב יותר ובזה משפיעים הדדית זה על זה. כך האדם משיג רצון יותר ויותר אמיתי, עד שהאור מתקן אותו לגמרי.

כל זה נעשה כדי לא לגנוב לאדם את הבחירה החופשית שלו. הוא צריך לדעת שהוא משחק, על אף שבעצם הוא לא רוצה את זה וזה הפוך למצב האמיתי הנכון. וככל שהוא מתקדם למצב האמיתי, כך הוא מקבל חופש בחירה גדול יותר, וכך מתקיים בו יותר הרשע והספקות בהכרחיות של הדרך הזאת. את כל זה הוא חייב לברר, בכך שמשווה את עצמו עם הצד הנגדי, משווה בין הרע והטוב.

לכן כל העבודה מבוססת על הבחירה החופשית שלנו ומורכבת רק מזה, כדי לארגן לעצמנו את השפעת הסביבה, שאותה בנינו בעצמנו בהתאם להבנה שלנו של העולם הרוחני. צריך לשחק כך, שהסביבה תשפיע על כל אחד כאילו שכל זה אמת. ואז כל אחד יגיע לתפילה אמיתית.

מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 06.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
פיתרון של חידה סתומה
מי אני, צדיק או רשע?
"תעשה במקומי!"

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/RnbbK

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest