דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / איסוף החלקים של תפיסת המציאות

איסוף החלקים של תפיסת המציאות

אני נמצא כעת בתוך מציאות שבורה שמחולקת לשניים: ה"אני" שלי והעולם החיצון. מתוך החלוקה הזאת ברור מה המקובלים רוצים לומר לי: "יש לפניך הזדמנות לחבר את שני החלקים האלה, את שלך ואת החיצוני, לדבר שלם. אתה חייב לעשות זאת, זאת תכלית הבריאה. על ידי השתתפות בחיבור, אתה משיג את המציאות הפנימית של הקיום, שבה היית קיים לפני השבירה".

המקובלים מספרים על קבוצה, על הפצה, על כך שעליי לבטל את עצמי כלפי החברים. מפני שהקבוצה היא אותה המציאות "החיצונית", אבל בדרגת ה"אדם". לדרגה הזאת שייך כל מי שיש לו "נקודה שבלב", השתוקקות להידמות לבורא. לכן המקובלים מספרים לנו: "במציאות שלך קיימים מי שמשתוקק לחיבור כמוך. הם החלקים הנבחרים של נשמתך. הרי הכול, כך או אחרת, שייך אליה. ולכן, עליך להשתמש בחלקים האלה מפני שהם מיועדים לעזור לך, הם באים לקראתך".

מכאן אני מתחיל להבין על מה מדובר במאמרי החברה, על החיבור, על ביטול עצמי בפני הקבוצה, על היחסים עם החברים. כל זה מדבר על כוח העזר שמתגלה בעולם בכלל, מתוך כל החלקים שלי המפוזרים ביקום. מכיוון שכל היקום זה אני, בהרגשה הנוכחית שלי. וגם מה שאני עדיין לא מרגיש, גם זה אני. פשוט עדיין לא רכשתי את כל החושים, לא אספתי את עומק התפיסה. לכן במדרגה הגבוהה ביותר, במדרגת ה"אדם", ישנם חלקים שבאמת מסייעים לי, מפני שגם בהם קיימת אותה ההשתוקקות כמו שלי. וכתוצאת מהחיבור בינינו, אני יכול להתחיל לתקן את כל יתר החלקים של נשמתי.

אז ממה אנחנו מתחילים? אנחנו מתחילים מהחלק הקרוב ביותר אלינו, הכי מפותח ורגיש – מהאנושות. מפני ששוב מדובר על הנשמה היחידה שלי שאני מביא לתיקון. אם נביט מתוך זווית כזאת על הכול, אז אני מציץ מעט לעומק ומבין מה כותבים המקובלים, אני מבין טוב יותר את מה שהם כתבו, את השקפת עולמם, המציאות, התהליך.

העיקר כאן, לשבור את "הקרח", להפריח את ההסתכלות הרגילה על החיים, על עצמי, להבין שקיים רק אני, ומה שנראה לי חיצוני למעשה נמצא בתוכי. כל זה רק הצגה, תמונה שאני תופס עכשיו. אבל בכל זאת נתנו לי גם הבנה, הרגשה, כדי להבין, יכול להיות, גם מבט שונה.

בהקדמה לספר הזוהר", אות ל"ד, בעל הסולם כותב:

"אע"פ שבפועל, אנו רואים, הכל ממול פנינו, מ"מ, כל בעל שכל יודע בברור, שכל הנראה לנו, אינו אלא בפנימיות מוחנו בלבד. כן הנשמות, אע"פ שכל הדימוים, הן רואות במשפיע, מ"מ, אין להן ספק משהו, שכל אלו הם רק בפנימיותן עצמן, ולא כלום במשפיע."

שאלה אחרת, איזה "שכל ישר" נחוץ לכך? – ברור שזה לא פשוט ולא ניתן לכל אחד, אבל אם היום אנחנו נכיר את דעת הפסיכולוגיה והפיזיקה הקוונטית, אנחנו נגלה שגם הן מתקרבות לאותה תפיסת המציאות. בעל הסולם כיבד ביותר את הפסיכולוגיה המטריאליסטית, המבוססת על גישה אמפירית בריאה: "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". וגם אם הפסיכולוגים לפעמים מתבלבלים בניחושים, אבל הפיזיקאים מדברים על כך ברצינות רבה – הכול נמצא בתוך אדם.

לכן עלינו להתגבר על הקרע הזה בתפיסת המציאות. אם פעם אחר פעם אנחנו משקיעים מאמץ, לא פיזי, אלא פנימי כדי לחבר בין שני החלקים האלה, החיצוני והפנימי, על ידי זה אנחנו מושכים את המאור המחזיר למוטב, ומתקנים את הכלי המקולקל. מפני שהוא שבור דווקא בתוך המודעות שלי, ולא במקום אחר. דווקא הוא מחלק את התמונה, משקף חלק מהכלים שלי מבחוץ, וחלק אחר מבפנים. כל זה רק תפיסה.

כדי להתקרב לפרספקטיבה הנכונה, אנחנו קוראים מאמרים ואגרות של מקובלים. אם אנחנו נשתדל להבין אותם מתוך נקודת המבט הזאת, הם ייראו לנו שונים לחלוטין מהגישה הפסיכולוגית הרגילה. בהם יתגלה לנו עומק ובהירות גדולים יותר, ואנחנו נראה למה התכוונו המקובלים. הרי הם רואים את העולם שלם, אחד, עבורם העולם מרוכז בתוך נקודת החיבור שהאדם מגיע אליה. אין להם שאלה לשם מה עלינו להתחבר בקבוצה ומדוע "טיפת האיחוד" צריכה להיות המטרה המשותפת.

ובכן, כעת נמצאים איתנו החלקים הנבחרים של האנושות, מי שביחד משתוקקים לחיבור. אם כולנו נחשוב על כך ונרצה לגלות את האיחוד – כך יקרה. בעיקרון, מספיקים לכך עשרה אנשים, ואנחנו הרבה יותר. צריכים פשוט לרצות. ובנוסף, החיבור בינינו צריך להיות על בסיס שווה. נאמר: "ואהבת לרעך כמוך". בזכות השוויון הזה אנחנו מעצבים את מרכז החיבור, את הנקודה המרכזית של ה"מלכות".

מתוך הכנס בצפון, שיעור מס' 2, 20.09.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מערכת רב תוכניתית
כל העולם מתחבר בתוכי
חכמת הקבלה היא גילוי כל המציאות בתוכך

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/FTtLq

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest