אין קדושה בעולמנו

מיכאל לייטמן

שאלה: האם אנחנו חייבים להבין את המשמעות הרוחנית והגשמית של כל מילה בספר הזוהר?

תשובתי: בשום פנים ואופן אסור להבין את מילות ספר הזוהר במובנם הגשמי, כי כך האדם מוריד את התורה עד לדרגת העולם הזה.

אנחנו צריכים לעלות מהענפים לשורשים, מהעולם הזה – כלפי מעלה, לרוחניות.

קודם כל, בעולם שלנו אין את אותם החוקים שיש ברוחניות. כל התסבוכת במציאות שלנו נובעת מכך שבני האדם מתארים לעצמם רוחניות, מבלי להימצא בה, ואחר כך בכוח מלבישים רוחניות בגשמיות, כאילו שיש לי כוח השפעה ביד ימין, וכוח קבלה – בשמאל, או שחלקים אחדים מגופי יותר קדושים, ואחרים – פחות וכו'.

אסור לנו לקשור רוחניות עם מה שאנחנו מבינים, מרגישים ועושים בעולם הזה. אין ביניהם שום קשר. אין שום דבר קדוש בעולמנו – לא בדרגת הדומם, הצומח, החי ולא בדרגת המדבר. ואין שום קדושה במעשיו של האדם בעולם הזה.

ספר הזוהר נקרא ספר קדוש, מאחר שבעזרתו אני יכול לעלות מהעולם שלנו, מהאגואיזם, לקדושה, להשפעה ואהבה לזולת.

אני – זה הנקודה שבלב, השייכת לעולם הרוחני – עולם הקדושה. הנקודה שבלב נמצאת בתוכי רק כמשקל נגד לכל הטבע האגואיסטי שלי, ובעזרת האמצעי הזה – ספר הזוהר, אני יכול לעלות לעולם של קדושה – להשפעה.

אבל, לא הנייר עם צבע הדפוס נקראים "קודש" וגם האותיות שבספר – אינם קדושים. אין בעולמנו שום דבר קדוש. הבעיה היא בכך, שבני האדם מתחילים לשייך לאדם או לפעולותיו קדושה. אבל כל הפעולות הן רק סימנים. לדוג', כל סימני ההיכר לקיום המצוות – טלית, תפילין, ספר תורה, ארון קודש – זה רק סמלים לשיתוף הדדי של האורות והכלים, היחסים ביניהם, מצבים של הנשמה. והמצב של נשמה – זו הקדושה עצמה, השפעה.

ספר תורה, הנמצא "בארון הקודש" – זה רק סמל של מהות רוחנית, הנקרא זעיר אנפין, אשר משפיע על ידי אור הקדושה על הרצון – המלכות (כללות כל הנשמות) ועושה אותה משפיעה, מתקן את נשמותינו ומעלה אותנו.

אין בעולם שלנו דבר מלבד סמלים. ואותו האדם, שהופך חפצים ופעולות של העולם הזה ליותר או פחות קדושים, רק מסית את עצמו מדרך התיקון.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 28.12.2009

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/fpmvE

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest