קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך שיעור מס' 2 בכנס הקבלה בברלין.
שאלה: אנחנו רואים שהאדם הוא חיה טורפת. כל מטרת הקיום שלו היא לזלול את האחרים. בצורה כזאת הוא משיג את מבוקשו. אם נגיע לערבות הדדית ואוכלוסיית כדור הארץ תגדל עד 20-25 מיליארד, כיצד הכול יתנהל?
תשובתי: ומה הבעיה בכך שקיימים עשרים מיליארד בני אדם? תאר לעצמך שכולם קרובים שלך, שאתם מרגישים יחד כמו חלקים של גוף אחד שלם, ולגמרי לא מפריע לך שהם ביחד איתך. להיפך, היחס שלך כלפיהם השתנה: ככל שהם קרובים אליך יותר, נעים לך יותר.
שאלה: אך אם לא יהיו שום הגבלות, מה יקרה?
תשובתי: כל אחד מגביל את עצמו. תאר לעצמך אימא שיש לה עשרים מיליארד ילדים. האם זה מפריע לה, בהנחה שיש לה לתת להם כל מה שהם צריכים? היא נמצאת בעולם אין-סוף, עולם מושלם, מלא באור, בשפע.
מובן שקשה לך לתאר לעצמך כיצד האדם ישתנה. אך אילו היית נמצא ליד אהוב ליבך, אם הוא באמת אהוב (ולא שסתם משתלם לך להיות איתו), הרי שהיית רוצה להיות כל הזמן יחד איתו, כל הזמן לידו, כמה שיותר קרוב. אז מה הבעיה אם יהיו לך עשרים מיליארד אהובים? האמת היא שאינך סופר אותם כמו עשרים מיליארד. אין עשרים מיליארד. יש רק אחד: רק אתה. זה נקרא התכללות.
יש לנו בעיה פסיכולוגית להבין את זה. איננו מסוגלים לתאר לעצמנו כיצד זה יהיה. נדמה לנו שאנחנו קיימים בתוך גופים, אך כשנגיע לערבות לא נרגיש את הגופים אלא את הפוטנציאל הפנימי של כל אחד.
מתוך שיעור מס' 2 בכנס הקבלה בברלין, 28.01.2011
ידיעות קודמות בנושא:
להשפיע כשמקבלים
והעולם הזה יתפוגג כמו עשן…
כיצד תצבע את עולמך?
