דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אין יציאה, אין כניסה

אין יציאה, אין כניסה

כבר אמרנו הרבה פעמים, שההתקדמות תלויה בהרגשת חשיבות המטרה. הבעיה היא בכך, שהאגו שלנו, הרצון לקבל שלנו, כל הזמן מטשטש את המטרה, מפני שהיא הפוכה ממנו. ואפילו לא המטרה עצמה היא שהפוכה, אלא האמצעי להשגת המטרה הוא שהפוך. כי מטרת הבריאה היא להיטיב לנבראיו. הרצון שלנו רוצה ליהנות, והמטרה היא בזה, כדי לקבל הנאה מקסימלית גם בכמות וגם באיכות.

אז מה מפריע לנו לממש את המטרה הזאת? מפריעים האמצעים שעל ידם משיגים את ההנאה המקסימלית הזאת. כי אפשר להגיע להנאה רק בכלים בלתי מוגבלים, וכלי כזה אינו יכול להיות כלי קבלה. כלי קבלה לפי הגדרתו הוא מוגבל ומקבל רק במידת הנפח שלו.

אלא רק אם הכלי מעביר דרכו את המילוי, כלומר שהוא מקבל על מנת להשפיע לזולת או לבורא, שזה בעצם היינו הך, אז בתנאי הזה הוא פותח את עצמו לתענוג בלתי מוגבל, ואז הוא יכול להגיע למטרת הבריאה, להרגשת הטוב האין סופי של הבורא.

בכלי דקבלה, שמשאיר את כל המילוי בתוכו, האור מלכתחילה לא יכול להיכנס. אם אין יציאה, אין כניסה. לכן, הבעיה שלנו היא לא בכך שאנחנו נפסיק להשתוקק לתענוגים. אלא לשנות רק את אופן קבלת התענוגים: ממה בדיוק אני נהנה? או ליתר דיוק, כמו שאומר בעל הסולם: "למי אני מהנה?". אני צריך לקבל תענוג מזה שאני מהנה לאחרים, משפיע לאחרים. במקרה כזה, הכלים שלי ייהפכו להיות לבלתי מוגבלים ואז אני אגיע למטרה.

חשוב מאוד להבין את הדיוק הזה שמבדיל בין הכלים והכוונות. הכלים שלנו יכולים לגדול ולהתרחב כמה שרוצים! אנחנו לא צריכים לצמצם אותם, להתחיל לעשות דיאטה או להגביל את עצמנו בכל מיני ייסורים. להיפך, צריך ליהנות מהחיים! אחרת, אתה כביכול מזלזל במה שהבורא הכין לך. השאלה היא רק, האם אתה רוצה את כל זה כדי לעשות נחת רוח לבורא? בשביל זה צריך לפתוח כלים חדשים.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 20.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
סַפֵּר לנו על הרוחניות!
רק בו ישׂמח ליבי
חלונות בבית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/3l8Qc

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest