דף הבית / חכמת הקבלה / שאלה: איך מגיעים למציאות שמחוץ לתפיסה שלי?

שאלה: איך מגיעים למציאות שמחוץ לתפיסה שלי?

תשובתי: קודם כל, אני מגיע למצב שאני חייב לצאת, "טוב לי מותי מחיי", אני חייב להכיר את המציאות החיצונה, את הכוח העליון, את העולם מחוץ לגבולות הנוכחיים שבהם אני מרגיש כמו בצינוק.

עכשיו אני מחפש על ידי מה אני יכול לעשות את המהפכה הזאת שלי, ואז אני מגיע לחכמת הקבלה. בהתחלה, כל החכמה הזאת לא מלמדת אותי מה נמצא מחוץ לי, כי אין את מי ללמד, אני עדיין רק מרגיש חיסרון לצאת מהגוף של הדג.

חכמת הקבלה אומרת לי, בינתיים אני מלמדת אותך איך לצאת החוצה, העיקר זה לצאת, ואחר כך, כשתצא החוצה בצורה הדרגתית יותר ויותר, אתה תפתח את עצמך בחוץ.

אז נשאר אקווריום, ובו נשאר דג עם הגוף שלו, עם חמישה חושים שלו, עם כל מה שיש בתוך המים. זה הגוף, והרצון שהיה בתוך הדג נקרא "נקודה שבלב", את הרצון הזה מוציאים החוצה, ומתחילים לבנות אותו כחוש חדש, כגוף חדש, "גוף רוחני". כאילו האני עכשיו לא מזהה את עצמי עם הדג הזה, אני כאילו יכול למחוק אותו. הוא כאילו קיים ואני אתן לו מה שהוא רוצה, רק שיעזוב אותי, והוא באמת לא דורש יותר מאוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, אני אפילו אתן לו את זה וזה לא חשוב.

העיקר בשבילי זה לפתח כלי קליטה חדש, שגם בו יש חושים: ראייה, שמיעה, ריח, טעם, מישוש, רק שהם נקראים כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין, ומלכות. ואז אני מקבל מהם, דרכם, חמש התפעלויות. חמש ההתפעלויות האלה שנכנסות לתוכי נקראות "העולם העליון" או "העולם הרוחני". מדוע הוא נקרא "העולם הרוחני"? כי יש דרגות "נפש" ואחר כך דרגת "רוח". דרגת "נפש" היא דרגת דומם, ודרגת "רוח" זה כבר צומח. צומח, הכוונה, שזה תלוי בי.

אז אנחנו מתחילים את דרגת הרוח, הרוחני, וכך אני מפתח את עצמי. לא באקווריום, באקווריום הדג הזה נשאר, הוא יכול לחיות, הוא יכול למות, יש לזה עוד קשר מסוים בין החלק הזה שנמצא מחוץ לאקווריום, שסך הכול החלק הזה נקרא "נשמה", ולומדים.

העיקר, שמוצאים את הרצון הזה שהיה בי שהיה כל כך לוחץ עלי, אותו הרצון של ה"נקודה שבלב". אני הוצאתי את הרצון הזה מתוך הגוף, זאת אומרת, מתוך הרצונות שלי, שאר הרצונות שהייתי גם כן. הגוף כאן זה חמישה רצונות, או חושים, שהם כולם לעצמי, לדאגה שלי הפרטית הקטנה. וכך אני מתחיל להתפתח מחוצה לי. כאן אני מגיע למחקר שאני מרגיש את המציאות מחוץ לאקווריום, שאף אחד בעולם לא מרגיש את זה, לא מרגיש ולא יודע, קיים לא קיים, למה, איך, מה, כלום.

ישנם אנשים שחושבים לעצמם "מה קרה לפני שנולדתי?", לפני שנולדת היה חומר בצורה אחרת. מה קורה כשאני מת, אתה מת, אז החומר עובר לצורה אחרת. זאת אומרת, גם החיים, גם המוות, גם החיים שלנו, הם כולם לא שייכים בכלל לעולם העליון, בכלל אין לזה שום שייכות. כי החומר הזה כולו רצון לקבל, והחומר של העולם העליון הוא רצון להשפיע.

מתוך התכנית "עולמות נפגשים – קבלה ומדע" מס' 5,  12.5.2014

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/XtLMZ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest