דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / איך לספר על עולם לא מוכר

איך לספר על עולם לא מוכר

sidur_rashash_100_wp.gif

שאלה: מדוע בזמן קריאת תלמוד עשר הספירות הרבה יותר קל להישאר בכוונה נכונה, מאשר בזמן קריאת ספר הזוהר?

תשובתי: העניין הוא שדרושה לנו איזו שהיא שפה להסבר. כי בעולם הרוחני אין מילים, והמקובלים נאלצים לדבר ב"שפת הענפים" שמבלבלת אותנו.

"שפת הענפים" טובה למי שכבר נמצא בעולם הרוחני. אם אני נמצא מעל ל"מחסום", אז אין לי בעיה להבין, ולא משנה באיזו שפה יהיה ההסבר. כי אני מרגיש בצורה ריאלית את העולם הרוחני, מבין אותו, תופס אותו בדרגה של אותה המדרגה מתוך 125 שאליה עליתי. אני אבין מתוך ההסבר מה מתרחש, בדיוק כפי שאני מבין את ההסבר על העולם הזה המוכר לי.

אולם אם אני נמצא מתחת ל"מחסום", אז אני לא יכול להבין את "שפת הענפים" שמדברת ברמזים. קל לי יותר להבין את השפה של תלמוד עשר הספירות (תע"ס), שמדברת במונחים טכניים ושמשתמשת בהגדרות הרוחניות, בשמות של "אורות", "ספירות", "פרצופים", גובה הדרגות. אני יכול איך שהוא להעריך את זה, לפחות מובן לי שמדרגה 120 נמוכה ממדרגה 125, וש"נפש" קטן יותר מ"רוח".

אפילו שאני לא מבין מה זה, אבל יכול איך שהוא להשוות ולדרג. וזה מאוד חשוב. אם אין לי בלב את התחושות של המושגים הללו, אז לפחות בשכל אני מחלק אותם לדרגות: "רשימות" ד\ג, ג\ב, "פרצופים" ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן.

כאן כל אחד יכול לדון בצורה חכמה, אם הוא למד את החומר. אפילו שהוא לא השיג באופן מעשי שום דבר, אבל לפחות למד את שפת המושגים ויכול לדבר עם אחרים. לכן היא כל כך נחוצה לנו ובלעדיה אנחנו בכלל לא היינו יכולים להתבטא. כי המקובלים חייבים ליצור איתנו קשר כלשהו, כדי להעביר דרכו את המאור המחזיר למוטב.

דרוש להם איזה חוט שמקשר אותם איתנו, כדי שדרכו הם יוכלו כל הזמן להזרים לתוכנו תרופה. אחרת, אנחנו לא יכולים להתחבר איתם, מפני שהם נמצאים בעולם אחר המנותק מאיתנו. אנחנו לא רואים באילו ערוצים זורם המידע אלינו.

המקובלים יוצרים כזה ערוץ, בכך שמספרים לנו על "פרצופים" ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. ואנחנו, על ידי זה שלומדים אותם באופן תיאורטי ובכך שיוצרים איתם קשר חיצוני, מבלי להבין בעיקרון שום דבר, אלא פשוט חוזרים אחריהם בצורה ממושמעת על המילים, בכך אנחנו מביעים את הרצון שלנו לקבל מהם את התרופה, את אור התיקון, ולכן מקבלים אותו. אבל הקשר הזה הוא חיוני.

אך אם המקובלים יתחילו לספר לא בשפה הטכנית של תע"ס, אלא בשפת התנ"ך, אתה מייד תדמיין לעצמך שמדובר על העולם הזה ושאתה מבין הכול. בכך כל הבעיה, שאנשים לא מכוונים לכך שהסיפור מתייחס לעולם הרוחני, לפעולות ההשפעה ("קדוש" זה נקרא "בינה", תכונת ההשפעה), אלא משייכים אותה לעולם הזה, וכתוצאה מכך נולדות הדתות והאמונות.

אולם, במידה שהמושגים "קבוצה", "חיבור", "הפצה", יהיו יותר קרובים אליכם, אתם תרגישו שהחומר של תע"ס הופך ליותר מובן. הוא אף פעם לא יהיה מובן באופן תיאורטי טהור על ידי השׂכל. אפשר ללמוד בעל פה את כל המילים, אבל לא תוכל להתקדם מעבר לזה. אם אדם רוצה להתקדם בהשגה רגשית בתוך הרצון שלו, אז הוא לא יבין את תע"ס עד שלא יחבר אותו עם איזה שהוא תיקון חלקי שהושג. אפילו כבר לפני ה"מחסום" הוא יתחיל קצת להרגיש את המשמעות הפנימית של המושגים ויהיה לו קל יותר ללמוד.

בזמן של התקדמות נכונה, ההשגה נעשית מהרגש לשׂכל. לכן לצורך הלימוד לא נדרש שׂכל רב. הידע התיאורטי לא קשור בשום צורה עם ההשגה הרוחנית.

מתוך שיעור על תלמוד עשר הספירות, 16.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
נצייר את העולם איך שבא לנו!
הגדרת מונחים – המפתח ללימוד הקבלה
כיצד המילה חודרת לנשמה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/nTu53

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest