דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / איך להצית את האש בנשמה שלי?

איך להצית את האש בנשמה שלי?

מתוך מאמר של הרב"ש, "עשה לך רב וקנה לך חבר, א":

"אם אדם עייף מאוד, והלך לישון בלילה, נגיד בשעה אחת עשרה. ומעוררים אותו בשעה שלוש. בטח שיגיד, שאין לו כח לקום ללמוד, משום שהוא עייף ביותר. ואם עוד מרגיש בעצמו קצת חולשה, או שמרגיש שיש לו קצת חום, בודאי אין כוחות בהגוף לקום בשעה הקבועה, שהוא רגיל לקום. ואם אדם, שהוא עייף מאוד, ומרגיש שהוא חולה, והוא הלך לישון בשעה שתיים עשרה בלילה, ובשעה אחת מעוררים אותו, ואומרים לו, שיש שריפה בחצר, ועוד מעט האש יכנס לתוך החדר שלך, מהר תקום, ותמורת היגיעה שאתה נותן עכשיו תקבל החיים שלך. אז הוא לא יגיד תירוצים, שאין לו כח, ואין לו מוח, והוא קצת חולה. אלא אפילו שהוא חולה ממש, הוא יתן את כל היגיעה בכדי לקבל החיים שלו. וודאי שהוא מטעם שישיג דבר חשוב, יש כוחות בגוף לעשות מה שביכולתו, כדי להשיג את מבוקשו. לכן אם האדם, בזמן שהוא עובד בענין "עשה לך רב", והוא מאמין בזה שהוא "כי הם חיינו ואורך ימינו", בשיעור שמרגיש שזה הוא החיים שלו, כבר יש בהגוף מספיק כוחות, שיהיה ביכולתו להתגבר על כל מכשולים. לפיכך, כל עבודת האדם שהוא עושה, בין בתורה ובין בתפילה, צריך אז לרכז את כל עבודתו, בכדי להשיג את גדלות וחשיבות של הרב. וצריכים לתת עבודה גדולה ולהרבות בתפילה רק על דבר זה. וזה נקרא בלשון הזוהר "לאקמא שכינתא מעפרא".

…היוצא מזה, שלא חסר לנו שום דבר, רק "עשה לך רב", שתהיה הרגשה בגדלות ה'. ואז כולם יהיו מוכשרים להגיע להמטרה, שהיא להידבק בו יתברך."

אנחנו רואים, איך בקבוצות שלנו השונות בכל העולם, פעם נוכחים הרבה אנשים ופעם מעטים מגיעים. קשה לשפוט אותם על כך, כי נאמר: "אל תדון את חברך, עד שתגיע למקומו". אבל איזה קשיים שלא יהיו, הסיבה להיעדרות מהשיעור היא בכל זאת אחת – חוסר חשיבות.

הרגשת החשיבות הזאת ודאי שתלויה בקבוצה ולא באדם עצמו. אנחנו רואים בזמן השיעור על המסכים קבוצות שונות: קייב, מוסקבה, סנט- פטרבורג והמון קבוצות אחרות. לפעמים הכול מלא באנשים, אבל לרוב רק מעטים. הסיבה לכל זה היא, חוסר חשיבות המטרה, שאותה אנחנו לא מפתחים בתוכנו. מלמעלה מורידים בכוונה לאדם את חשיבות המטרה, כדי שהוא יהיה זקוק לקבוצה, ירגיש את התלות שלו בסביבה שתעלה לו את החשיבות הזאת. ובאותה המידה, שבה הוא נדבק לקבוצה, עולה אצלו חשיבות המטרה והוא נמשך לקבוצה ומתקדם.

אבל אם הוא לא מרגיש את חשיבות הקבוצה ולא נדבק אליה, אז בהתאם לכך הוא גם לא ירגיש את חשיבות המטרה. לכן הוא לא יוכל להתקדם, ובסופו של דבר, בכלל יעזוב.

הכול תלוי רק בחשיבות המטרה: עד כמה האדם משתוקק אליה, לומד, דורש בזמן הלימוד את הכרת החשיבות הזאת. והיא משמשת לו כחומר דלק הנחוץ להתקדמות.

צריך לפחד לאבד את החשיבות הזאת. הדאגה העיקרית ביותר שלנו צריכה להיות על זה שחסרה לנו הרגשת חשיבות המטרה, חומר דלק, גדלות הבורא, שתהיה מספקת להתקדמות, כדי שאני לא אפסיק לחשוב עליו, ואדאג שכל הזמן החשיבות תמשוך אותי למרכז הקבוצה, שבו שאני אמצא כניסה לעולם הרוחני.

"רב", זה הבורא. "עשה לך רב", זה אומר, להעלות את הבורא מעל לכל יתר הערכים שישנם לאדם, כדי ששום דבר לא יוכל להשתוות לזה. ובהתאם להעדפות האלה האדם יקבע את סדר היום שלו והיחס לכול.

ו"קנה לך חבר" דרוש כדי להעלות את גדלות הרב. לכן צריך לקנות חברים, לשלם להם ביחס שלך, במאמצים, בלשרת אותם, רק כדי שיעזרו לך להכיר בגדלות הרב, בגדלות הבורא.

ואז, בזמן הלימוד תהיה לנו תפילה נכונה, על כך שדרושה לנו רק גדלות הבורא. הכול מתרכז רק סביב הגדלות הזאת: גם התפילה, גם ההארה וגם האהבה. ורק הסביבה יכולה לעזור בזה, אם האדם בעצמו מעורר אותה.

מתוך הכנה לשיעור בוקר, 19.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
כשאין חשיבות המטרה
חשיבות המטרה
בעולם הרוחני לא קיימת עייפות!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest