איך להפסיק לחשוב על עצמי

שאלה: באיזה כלי אדם מגלה רוחניות?

תשובתי: ב"אור חוזר", כלומר בהשפעה, כאשר הוא דואג לזולת יותר מאשר לעצמו, כאשר הזולת חשוב לו יותר ממה שהוא עצמו.

שאלה: מה האדם צריך לבטל כדי לרכוש את הכלי הרוחני הזה?

תשובתי: לבטל את המחשבות על עצמו.

איך אני, בהיותי רק לעצמי, אעבור למצב כזה, שבו אני לגמרי אשנה את עצמי לטובת האחרים. מאיפה אפשר לקחת כזה רצון, איפה למצוא כוחות כיצד לעשות כזה מאמץ?

כאן יעזור לי המאור המחזיר למוטב. וזה נקרא "נס יציאת מצרים": אני מוציא את הרגש (הלב) והמוח שלי משליטת הרצון שלי, מהדאגה לעצמי ומכניס אותם לזולת. ודאי, שאי אפשר לעשות את זה לבד. אין אסיר מוציא את עצמו מבית האסורים, אתה לא יכול להוציא את עצמך בשערות מהבִּיצָּה. כי הרצון והדאגה לעצמי, זה כל מה שיש לי.

אבל מגיע האור, מוציא את הדאגה הזאת מתוך הרצון ומכניס אותה במישהו אחר. ואז אני מתחיל לדאוג לו, כמו שאימא דואגת לתינוק. כי הרי אותו הדבר קורה איתה, רק בדרגה אגואיסטית: היא כמו מהופנטת בדאגה אליו, כל הזמן מסתכלת עליו ודואגת לו. אם לא היינו יודעים את התהליכים של העולם הזה, אז אפשר היה לחשוב שהיא השתגעה.

גם זאת עבודה של האור, רק שמאימא הוא לא דורש שהיא תפנה עם בקשה לאהוב את התינוק. פשוט נותנים לה את זה מלמעלה.

ואילו אצלנו, לא. מציבים לפני האדם בחירה: "אתה רוצה להישאר בדרגה "בהמית", בבקשה. אבל אם אתה רוצה לעלות לדרגה רוחנית, אז אתה צריך להפעיל את הכוח הזה".

אתה כל הזמן צריך להשתכלל, להתחכם, כלומר בקיצור, אתה צריך לקנות את השׂכל של הבורא כדי להפעיל אותו. כל ההבדל בין שתי המדרגות, זה שאתה המפעיל. ודווקא על זה נאמר: "ניצחוני בניי".

מתוך שיעור על "מאמר לסיום הזוהר", 06.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
תחשוב על אחרים וזה יתגשם!
הפספוס שלנו
כוח האידיאל הגבוה של ההשפעה