דף הבית / המשבר ופתרונו / איך לגלות את משמעות חייך

איך לגלות את משמעות חייך

האנושות מתפתחת במשך אלפי שנים, ברגע מסוים התחילה להתפתח באדם השאלה על משמעות הקיום. כאשר האדם מתעלה במקצת מעל לדרגת הקיום הארצית, זו השאלה העיקרית שמטרידה אותו. בני האדם אינם מתפתחים כמו הבהמות, שלמעשה אינן משתנות מדור לדור. אצל בני האדם, מתרחשת בכל דור ודור התחדשות הרצונות של הדרגה הבאה, ותחושות של ריקנות פנימית מתגלות כל הזמן. כתוצאה מכך שאלת משמעות החיים מתחילה להעסיק אותנו יותר ויותר. אנו מתחילים פתאום לתהות על דברים שלא חשבנו עליהם קודם, ובהתאם לשאלות שמתעוררות בכל דור התפתחו גם המדעים, שהרי שאלות האדם במאה ה-20 שונות מכפי שהיו במאה ה-10.

שאלת משמעות החיים שמתגלה באנושות בנקודת זמן מסוים, מופיעה תחילה אצל יחידים. במהלך אלף השנים של התפתחות האנושות, הופיעו אישים מיוחדים, ששאלת משמעות החיים שהתעוררה בהם, הניעה אותם ליצור מוזיקה, ספרות, שירים וציורים. המהפכות בתחומי הטכנולוגיה, המדע והתרבות באירופה היוו דחיפה קדימה לאנושות להתפתחות המדעים, הטכנולוגיה ולהתפתחות מגוון מקצועות. האדם לא רצה רק לסדר את חייו האגואיסטיים טוב יותר, אלא חיפש משמעות לחיים. הרצונות שלנו משודרגים בהתאם לסולם הרצונות. תחילה מתעוררים הרצונות השייכים לקיום הפיזי: אוכל, מין ומשפחה, אחר כך מופיעים הרצונות האנושיים, השייכים למילוי הפנימי: כסף, שליטה, כבוד ומושכלות. כל הרצונות משנים את צורתם מדור לדור והופכים למעודנים, חדים ופנימיים יותר.

שאלת משמעות החיים החלה להופיע אצל אנשים בסוף תקופת ימי הביניים, עם תחילת תקופת הרנסנס. המהפכות הטכנולוגית, המדעית והתרבותית באירופה היוו דחיפה להופעת יחס חדש לחלוטין לחיים, לדת. "אנשים הפסיקו לחשוש להיות לא דתיים, או להיות נרדפים בגלל חוסר הסכמה עם האידיאולוגיה של המדינה. כלומר, האגו של האדם גדל בצורה כל כך גדולה, שכבר לא יכול היה להידמות לסטריאוטיפים. ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות" בעל הסולם כותב: "אכן, אם נשים לבנו, להשיב רק על שאלה אחת, מפורסמת מאד, בטוח אנכי, שכל השאלות והספיקות הללו, האם ללמוד את חכמת הקבלה או לא, יתעלמו מן האופק, ותביט אל מקומם, ואינם. והיינו, השאלה הזעומה, הנשאלת מכל בני ירד, שהיא: מהו הטעם בחיינו?", אז השאלה הזאת נשארת ללא תשובה.

אפשר לומר, שכל מה שמתרחש היום בעולם, מתרחש מפני שאנחנו לא יכולים למצוא תשובה לשאלה על משמעות החיים. אפשר לראות במה עוסקת האנושות, מה היא מעוללת?! והכול בגלל שהיא לא מבינה את משמעות קיומה. "כלומר, מספר שנות חיינו הללו, העולים לנו ביוקר כל כך, דהיינו מרבית היסורים והמכאובים, שאנו סובלים בעדם, בכדי להשלימם על אחריתם, מי הוא הנהנה מהם? מאותן שנים שאנחנו מעבירים בחיפוש, במרדף, בייסורים? או ביתר דיוק: למי אני מהנה? בזה שאני קיים בצורה כזאת? לאף אחד!". "והן אמת, שכבר נלאו חוקרי הדורות, להרהר בזה. ואין צורך לומר, בדורנו זה, שלא ירצה מי שהוא, אפילו להעלותה על הדעת". בשביל מה לי לחשוב ולהרהר על משמעות החיים, אם אני מבין שלא אמצא תשובה? עדיף לצרוך סמים או אלכוהול, כדי לדכא בתוכי את השאלה שגורמת לאדם להרגיש "אפס". כי בהמה לא שואלת את עצמה את השאלה הזאת, היא פשוט קיימת, בכך שמממשת את הרצונות המקוריים שלה לאוכל, מין, משפחה. ורצונות לעושר, שליטה ומושכלות אינם קיימים בטבע הבהמי. כך גם לבני אדם שנמצאים בדרגה הזאת. לכן יותר קל להם לחיות. ואילו בני אדם שבהם מתפתחים רצונות אנושיים, מרגישים אומללים.

"עם כל זה, עצם השאלה בעינה עומדת, בכל תוקפה ומרירותה, שהרי לעיתים, היא פוגשת אותנו בלתי קרוא, ומנקרת את מוחינו, ומשפילתנו עד עפר, בטרם שנצליח למצוא, התחבולה הידועה, דהיינו, להסחף בלי דעת, בזרמי החיים, כדאתמול.". אנחנו מנסים לעשות זאת בתת מודע. לאכול, לישון, לעבוד, להיפגש עם חברים, לצפות בכדורגל, לעסוק בתחביבים, רק כדי להעסיק את עצמנו ולא לשאול  את השאלה הזאת. כי זו שאלה גרועה יותר ממוות, מפני שהמוות, זה פתרון רגעי לבעיה, ואילו עם השאלה הזאת אפשר לחיות זמן רב מאוד ובסופו של דבר לא להגיע לכלום, חוץ מאשר אכילה עצמית. לכן, בעל הסולם בחר דווקא בנושא הזה כהקדמה לכתב הגדול "תלמוד עשר הספירות". בהקדמה זו, הוא רוצה להראות שכדי ללמוד את חכמת הקבלה, לאדם אין צורך בשום מחשבות מיוחדות, מטרות גבוהות. אם רע לו והוא לא יודע בשביל מה הוא חי וזה לא נותן לו מנוחה, כי הוא לא יכול לחיות סתם כך וצריך להצדיק את קיומו, אז עליו לגלות את חכמת הקבלה מפני שהיא עונה דווקא על השאלה של משמעות החיים האישיים שלו.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 31.1.2016

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Ol8qt

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest