איחוד בכל

העיקרון של אהבת הזולת כמו את עצמי, מֵאָחֵד וכולל בתוכו את כל העקרונות. אנחנו מבצעים את עיקרון היראה ואחר כך את עיקרון האהבה באיחוד, כשמבטלים את עצמנו בפני הקבוצה, בערבות, בקבלת האור המחזיר למוטב. האור מביא לנו מצב של יראה ואחר כך מצב של אהבה. כל זה יחד נקרא "קיום תרי"ג (613) מצוות".

מדובר על תיקון הרצון. כל רצון מנטרל את האגואיזם שלו ורוכש מסך, זו כוונת השפעה. אינני רואה מראש את מדרגות הסולם, אלא אני בונה אותן בעצמי, הודות לויתור על הנאה עצמית שעוזר לי יותר ויותר חזק להיאחז בקבוצה. כך מעוצב בתוכי הכלי האחיד המשותף, המכוון לבורא האחד והיחיד. כאן נחוץ העיקרון "יחיד תואם ליחיד".

כל המאמצים והתיקונים שלנו מכוונים לבניית האיחוד הזה. האדם מגלה אותו, בכך שמשתוקק אליו ומדכא את כל השאר. עם מי הוא מתאחד? – עם הקבוצה שהוא מעריך רק לפי קריטריון אחד, לפי המטרה. הוא מצטרף רק לנקודה הזאת של המטרה הנמצאת בקבוצה, ולא לשום דבר אחר הנמצא אצל הסובבים אותו. הוא מרכין את ראשו בפני האיחוד, בכך שמתמקד בו. ואז הוא, היחיד, מתאחד עם הקבוצה היחידה, בכך שנפטר בחישוב שלו מהכול, ברצון, כדי שיתגלה לו הבורא האחד והיחיד, הטוב ומטיב, תכונת ההשפעה. כך דרך אהבת הזולת, האדם רוכש אהבה כלפי הבורא.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 28.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
יראה ואהבה
מה נותנת לנו אהבת הזולת?
מה, מתי ולמי לתת?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/omMgJ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest