קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלתה של שרית: חשבתי שהנתינה שלי לזולת תיתן לי להרגיש לפחות שלוות נפש, אבל מה שקורה הוא, שהאנשים סביבי מקשים עלי ואני כבר ממש לא יכולה!
אמרת באחת ההרצאות, שעזרה ונתינה לזולת ללא קשר לחוכמת הקבלה, הן כאילו שלא עזרתי בכלום ודבריך קצת הבהילו אותי.
תשובה: עזרת להם כדי להשיג לעצמך שלוות נפש! אילו היית עושה זאת כדי להגיע לבורא ולתקן את עצמך, אז גם להם וגם לך היה טוב יותר כתוצאה ממעשייך.
הכוונה קובעת הכול. הבורא מנהל את כולם ואת הכול. ואם הוא יוצר בעולם מצבים "לא טובים", הוא עושה זאת לא בגלל שהוא לא יכול לעשות זאת טוב יותר, אלא כדי שנתקן אותם וכך נלמד להיות קשורים בהדדיות זה לזה, ונרגיש עצמנו כשלם. וכשאנחנו הופכים לאחד שלם, ממש כבורא, אז הוא ממלא אותנו בעצמו, ואנו חשים את עצמנו נצחיים ושלמים כמוהו. לזה צריך לשאוף בעת הנתינה.
