איזון בדרך של אהבה

לבנות את המעטפת הנכונה, או הסביבה הנכונה לצורך חינוך האדם, זה אומר שאנחנו בונים את המערכת האינטגרלית בינינו. וזה שאנחנו בונים בני אדם, זה נקרא כאילו שאנחנו באמת בונים "אדם", דרגת ה"מדבר", מאותם "פראי אדם", מאותם ה"חיות", שבינתיים זאת הצורה שבה אנחנו חיים בינינו.

לכן, ביחס היפה הזה, בהתחשבות, בהדדיות, בהשפעה ההדדית, אנחנו מקיימים שתי צורות התנהגות. התנהגות יפה וטובה כלפי בני אדם, בדרגה האנושית, במישור שלנו, והתנהגות יפה וטובה כלפי הטבע הכולל, כלפי החוק הכללי של הטבע, שהוא השפעה ואהבה. כשדווקא מתוך הכוח הכללי הזה, הטבע בונה את כל התהליך, ובתוך התהליך שלו אנחנו נמצאים.

לכן אנחנו מקבלים כאן עידוד וחיזוק משני הכיוונים. כיוון אחד, הוא בעצם העובדה שאנחנו נמצאים בחברה האנושית בצורה יפה וטובה, והכיוון השני הוא, שאנחנו נמצאים באיזון עם הטבע, ואז מרוויחים משניהם. וכאן אנחנו גם יכולים לראות, שאולי יהיו לנו טעויות ויחס לא מאוזן. אולי אנחנו נתייחס רק לטבע, אבל העיקר יהיה שנצטרך להתייחס לטבע בצורה המאוזנת. כמו האקולוגים, ה"ירוקים" למיניהם שדואגים רק לטבע, לחיות, ולעולם הצומח והחי.

אנחנו רואים שזה לא כל כך עוזר להם לשמור על הטבע, מכיוון שבלי היחס הנכון בין בני האדם איננו יכולים לשמור על הטבע. משום שבזה שאדם נעשה טוב, הוא הפך להיות טוב לכל דבר. הוא ישמור גם על הדומם, הצומח והחי. הוא ישתמש בהם ל"אוכל נפש", מה שנקרא, ולא יותר מכך. ואז הטבע יחזור לאיזון, וכל הפגיעות שגרמנו לטבע, על ידי ההשמדה של חלקים שלמים ממנו, יתעוררו וייראו שוב לעינינו, והעולם כולו יתחיל להתאזן. אם כך, למי משני הכיוונים הללו עלינו להתייחס, האם לאדם או לטבע? קודם להתייחס לאדם, קודם לחנך את האדם. מאהבת האדם לאהבת הטבע הכללי. כך צריכים ללכת, זה הכיוון. אבל גם כשמתייחסים לאדם, אנחנו צריכים להבין שעלינו להגיע בסופו של דבר לאיזון עם החוק הכללי של הטבע, עם התהליך הכללי, עם כל האבולוציה שלנו. זאת אומרת, לקחת את שני הדברים הללו בחשבון. ויוצא מכך, שאני מעמיד לפניי תהליך מסוים. אני צריך להגיע לאהבה כלפי בני האדם, ואחר כך להשיג את האהבה הכללית שנמצאת בטבע. וכך אני בעצם גומר את כל התיקון הפרטי שלי.

מתוך שיחה מס' 11 על "החיים החדשים", 09.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
דיבור, מחשבה, מעשה
בונים סביבה עבור כולם
גישה הוליסטית