איזה עסק יצליח?

שאלה: בזמן האחרון אתה מסביר פעמים רבות שאף עסקה ואף תוכנית כלכלית לא תצליח, אם היא לא תיקח בחשבון את כל האנושות. איך אפשר להסביר זאת לאדם? הרי הוא אינו מסוגל לקחת בחשבון את כל האנושות. המקסימום שהוא יכול, זה לקחת בחשבון את האינטרסים של כמה חברות או כמה בני אדם…

תשובתי: אם עכשיו אני מתכוון לסגור עסקה עם מישהו ורוצה שהיא תצליח, אני צריך לחשוב: "איזו עסקה יכולה להיות מוצלחת, אם העולם הפך לעגול ונמצא במשבר גלובלי, מפני שאנחנו לא יכולים לקחת בחשבון את כל הקשרים בינינו? אז איזה עסקאות אני יכול לסכם ולסגור, אם עדיין אינני מסוגל לקחת בחשבון את כל הקשרים האלה? – נכון, אינני מסוגל לכך. אז איך בכל זאת לעשות? סימן, שאני צריך לקחת אותם בחשבון עד כמה שאני מסוגל".

העסק יכול להיות רווחי רק בתנאי שאני דואג גם לזולת, עד כמה שאני מסוגל, לפי מידת התיקון שלי, לפי המידה שבה העולם מתגלה כעגול. אם היה מתגלה לנו שהעולם עגול במאה אחוז, היינו מגלים שאנחנו קשורים זה לזה בידיים וברגליים ולא היינו מסוגלים לעשות דבר: עד שאתה לא תביא לי פרוסת לחם, אני לא אוכל להשיג אותה בעצמי, ועד שאני לא אתן לך פרוסת עוגה, אתה לא תוכל להתקיים.

לכן הקשרים האלה לא מתגלים לנו. מתגלים לנו רק קלקולים קטנים בקשר בינינו: "אפשר לחשוב, נו, אז מה?…". ובצורה כזאת, אני בכל זאת לוקח בחשבון, במידה מסוימת, שאני צריך להשקיע בעולם, לדאוג להכנת בני האדם לעולם החדש, לחינוך הגלובלי שלהם.

החינוך הוא לפני הכול! כי אם האדם והעולם בכללות לא ידעו היכן הם נמצאים, זה הדבר הגרוע ביותר. למעשה, זה כל ההבדל בין המציאות הנוכחית לבין המציאות העתידה. ההבדל הוא רק בקליטת הקשר ההדדי הכולל שבו אנחנו שורים. אנחנו צריכים לקלוט בחוש את החוטים שמחברים את כולנו יחד.

לכן קודם כל חייבים ללמד את האדם, לפקוח את עיניו, כדי שהוא יתרשם, ירגיש ויראה, שכולנו באמת מחוברים יחד, ואין מה לעשות. באותה המידה שבה הוא ירגיש שאין מה לעשות, ואנחנו באמת מחוברים יחד, בהתאם לזה הוא יוכל לסגור עסקאות, לעשות עסקים, לבצע חישובים, לחתום על חוזים.

ומה לעשות עכשיו? – בכל זאת לנסות לנהוג כך, אפילו בצורה מלאכותית, לפי מידת הבנתו: נניח, להפריש כמה אחוזים לשם החינוך הגלובלי של העולם, וכדומה.

נניח שעכשיו מתגלה הקשר הכולל בינינו ב-3%. אז לא נדרש מהאדם יותר מאשר להיות מקושר לעולם ב-3% מהרווחים שלו, שיושקעו בחינוך הגלובלי. ואז באמת ההצלחה תאיר לו פנים. כי בכך הוא הופך להיות מקושר הרמונית עם הטבע, הוא מציב את עצמו באיזון מסוים, בהשתוות מסוימת עם הטבע, הוא משתנה לכיוון המגמה החדשה. כלל לא נדרש ממנו להכיר את כל רשת הקשר בינינו ולפעול בהתאם אליה.

כאשר הוא ישיג את כל הרשת הזאת ויממש את הקשרים בהתאם אליה, הכול יהיה מאוד פשוט: הוא ייקח לעצמו רק את המינימום ההכרחי עבורו ועבור הפועלים שלו, ואת כל השאר ייתן לטובת החברה. זה נקרא שהוא מכיר את כל הרשת ומחובר איתה, כמו תא בריא בגוף חי.

אבל עכשיו זה לא נדרש ממנו. במקום להשאיר לעצמך רק את ההכרחיות, תשאיר לעצמך 97%, ו-3% תפריש לחינוך העולם. בעוד שנה, אולי 5%. וכך, בהדרגה, בהתאם למידה שבה כולנו נרגיש ונתקדם לקראת הכרת הרשת שמחברת אותנו, שתחייב אותנו לפעול בתיאום אליה.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 09.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הצריכה היא לא העניין
כלכלה לפי נוסחת האיזון
מי שיהיה אינטגרלי – יצליח

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/e6ml4

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest