אחרי יחיד להטות

בעל הסולם, מאמר "החרות": "שמתוך שההשגחה חייבה כל אחד מאיתנו לחיות חיי חברה, נמצא מאליו, שכל יחיד ויחיד נעשה משועבד לשמור על קיומה ואושרה של החברה. וזה לא יקוים, זולת על ידי השלטת הסדר של "אחרי רבים להטות". ולפיכך מובן מאליו, אשר בכל אותם העניינים שאינם נוגעים לקיום החיים החומריים של החברה – אין שום רשות והצדקה לרבים, לגזול ולעשוק את חירותו של היחיד בכל שהוא".

החיים שלנו מתחלקים לשני חלקים: החיים הגשמיים והחיים הרוחניים. בחיים הגשמיים פועל החוק "אחרי רבים להטות".

במילים אחרות, במישור העולם הזה אני חייב לקיים את כל החוקים שהנהיגה החברה. החברה היא זו שמחליטה על נורמות ההתנהגות שלי בבית ובעבודה, והיא זו שקובעת כיצד צריכה להיראות למשל מערכת הבריאות, המערכת הבנקאית, כמו גם הספקת מצרכי המזון לאוכלוסיה. היא זו שקובעת היכן אסור לעשן, היכן אסור לשבת, פה אסור להרעיש, וכאן אסור לנסוע, ואת כל החוקים האלה האדם חייב לקיים ולכבד.

המשמעות של זה עבור המקובל היא, שבכך הוא מקיים את חוק הטבע "אחרי רבים להטות" בחיים הגשמיים. לא במקרה הרב"ש היה נגד כל מיני "עסקים שחורים".

בחיים הרוחניים זה בדיוק להיפך: אף אחד לא יכול לשלוט על הנשמה שלי, אפילו לא בני משפחתי. הם כן יכולים לדרוש ממני דאגה כלפיהם, ואני חייב לתת להם את כל מה שמקובל בחברה, אבל אף אחד בעולם לא יכול להורות לי כיצד לנהוג כלפי התפתחות הנשמה שלי. את זה קובע רק אני בעצמי.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "החרות", 11.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
אחרי רבים להטות
החופש הרוחני של היחיד
ללכת אחרי הרוב