אות ורוח

שאלה: בעל הסולם כותב ב"הקדמה לתע"ס" באות קנ"ה, שאפילו ללא הבנת הטקסטים הקבליים, אנחנו מושכים בעזרתם אלינו את כוח התיקון, את "האור המקיף". אז למה יש אנשים שיודעים את הטקסטים האלה כמעט בעל פה, אבל לא מגיעים להשגה?

תשובתי: הם לא מושכים את כוח התיקון. כי "האור המקיף" צריך להפוך ל"אור פנימי", כאשר אתה רוכש "מסך", כלומר, כוונה על מנת להשפיע. והשאלה היא, האם אתה משתוקק להשיג את ה"מסך"? האם אתה נמשך לתיקון? האם אתה רוצה לגלות את היצר הרע? האם אתה מוכן לעמוד בזה, על אף שזה לא נעים? האם אתה רואה בזה חובה ונחיצות? האם אתה משקיע את כל הכוחות בחברה, כדי להימצא תחת השפעת החברים? רק אז הם ירימו אותך מתוך הרצונות שלך, ימשכו אותך החוצה מהביצה הזאת.

בזה שאתה שונא מישהו, אתה צריך לעבוד על עצמך כדי לאהוב אותו. שהוא כאילו עשה לך איזה עוול, ואילו אתה מתעלה מעל זה, אף על פי שהרגשת השנאה נשארת, אתה עובד רק למען האהבה, בזה שרוצה לתת לו יותר ממה שאתה נותן לתינוק שלך.

האם אתה פועל כך ומחזיק בנטייה הזאת לעבר התיקונים האלה? אם כן, אז אתה מושך את "האור המקיף" שעובד עליך ומקנה לך את התכונה הדרושה.

יחד עם זה, מסיטים אותך מהדרך ומכשילים אותך על ידי תוספת הפרעות, אבל אתה בכל מקרה חייב ללכת קדימה, בזה שמכניע את עצמך כלפי החברים ומבקש את עזרתם. כך אתה מעורר על עצמך את "האור המקיף", משתוקק לאותה התכונה – להשפעה ואהבה מעל השנאה והדחייה. אפילו שאתה במאה אחוז צודק בכל הטענות שלך כלפי החברים, בכל זאת אתה הולך ב"למעלה מהדעת".

מה שנוגע לאותם אלה שעליהם אתה שואל, אז הם עוסקים בחכמה ולא בתורה, לא בשיטת התיקון שבה מסתתר המאור המחזיר למוטב. הם קוראים טקסטים ללא הכרת הרע, ללא קשר עם היצר הרע, שיתגלה או שכבר התגלה. הם לא באים לשיעור כדי לתקן את עצמם ולא לומדים תורה, אלא חכמה. ולכן נאמר: "חכמה בגויים, תאמין". ל"גויים" שייכים אותם אלה, שאינם רוצים לתקן את עצמם. אבל אלה שרוצים להשיג איחוד, נקראים "יהודים". בזה כל ההבדל.

בזמנו, אברהם נתן "מתנות", כלומר, שיטות ביניים, לבני הפילגשים. הם למדו להנאתם, קיבלו הארה מועטה, אך לא מימשו את התיקון ולא עלו בסולם המדרגות הרוחניות. אנשים כאלה לומדים את החומר בעל פה, דנים עליו, מתווכחים…

אנחנו לא מתווכחים ולא דנים, עבורנו חשוב רק המאור המחזיר למוטב. לא חשוב כמה האדם יודע, אלא חשוב לשמור על הקשר עם הטקסט שמביא לו את כוח התיקון.

אבל בסופו של דבר, התיקון הוא נחלת כולם, ואני לא מזלזל באף אחד. אם אדם פותח ספרי קבלה, אפילו שהולך דרך החושך, הוא בכל זאת הולך קדימה.

מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 23.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
עבודת הנמלים של האור
חיישן רגיש ביותר לאור המקיף
האור שעל דף הספר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/GZMNW

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest