קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אנחנו כולנו שונים. הבורא ברא רצון לקבל בצורה מגוונת ומורכבת. בכל אדם נמצאים 613 רצונות אך בהתמזגות שונה, כך הבורא חילק אותנו והעמיד אותנו בפני בעיה גדולה: אנחנו לא דומים זה לזה.
אף אחד לא יכול להבין את השני, להשוות את עצמו עם האחר, להרגיש, לראות את אותו הדבר כמו השני. כל אחד הוא מיוחד, בכל אחד יש עולם אישי משלו, והעולם הזה אף פעם לא דומה לעולמו של מישהו אחר, מאחר ובכל אחד ישנה התכללות ושילוב שונה של רצונות. מאותם התווים בכל אחד נוצרת מנגינה משלו, צבעים של לוח צבעים אחד, מציירים בכל אחד תמונה משלו.
ככלל, אין בכוחנו לקבוע שוויון אידיאלי, מאחר ומלכתחילה אנחנו נבדלים זה מזה. אז באיזה קריטריון משותף היינו יכולים להשתמש?
אנחנו אומרים, "שכל אחד יקבל את מה שמגיע לו". טוב מאוד. "ושכל אחד ייתן את מה שמסוגל לתת, ואנחנו נחשב את המקדם הסגולי". נפלא. אך האם אנחנו יכולים לקבוע על פי העקרונות האלה את החברה האנושית? האם אפשרי הדבר, שכל אחד יקבל בהתאם לצרכים שלו וייתן בהתאם ליכולות שלו, בחישוב סגולי?
כי הרי הרצונות שלנו לא סתם שונים, הם גם אגואיסטיים. כיצד נוכל לגלמם בחיים? זה דבר אחר, כשאמא מכינה לכל ילד את מה שהוא אוהב, ועוד במידה הנכונה, ובתמורה דורשת רק חיוך או "תודה", מאחר והיא מרגישה ומבינה, לאיזו תגובה מסוגלים ילדיה. אך אנחנו כולנו חיים בתוך אגואיזם, כל אחד רצה לקבל כמה שיותר, וכשהוא מסתכל על אחרים, האדם רוצה לבלוע גם אותם. נדמה לו, שיש להם תענוגים שחסרים לו, והקנאה מגדילה את הרצון.
אלמלא האגואיזם שלנו, היינו יכולים לחיות בשלום זה עם זה. בכך שהיינו מבטלים אותו, היינו יכולים להסכים לכך שכל אחד היה מקבל בהתאם לצרכים שלו ונותן לפי היכולות שלו. הבעיה מסתתרת דווקא באגואיזם שדורש יותר מהמינימום הדרוש, ולא מאפשר לנו לוותר, לתת משהו לאחרים.
מתוך שיעור על המאמר "השלום בעולם", 15.05.2011
ידיעות קודמות בנושא:
כל כך שונים…
וויתורים עבור השלום בעולם ובמשפחה
לא תגיע רחוק על קביים
