דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אותה השיטה, בגישה שונה

אותה השיטה, בגישה שונה

שאלה: שיטת החינוך האינטגרלי, היא אחת מהצורות של העברת חכמת הקבלה. אולם רוב האנשים שלומדים את חכמת הקבלה אינם מבינים כיצד זה מתחבר. עבורם זה מתקיים בנפרד, העבודה הפנימית ושיטת החינוך האינטגרלי.

תשובה: אבל האם אנחנו בינינו לא עוסקים בשיטת החינוך האינטגרלי? הרי בשביל לגלות את העולם העליון, אנחנו מממשים אותה על עצמנו. אנחנו מארגנים סדנאות, כנסים, ישיבות חברים, מתחבקים, רוקדים ביחד, לומדים את המאמרים של הרב"ש על החברה והעבודה בקבוצה.

אנחנו עושים את אותו הדבר, רק שאצלנו יש לזה חלק נוסף שמאחד את סוג הקשר שלנו, החיבור הכללי לתוך מערכת אחת שנקראת "עשר ספירות" או "נשמה". במערכת הזאת קיימת היררכיה מסוימת, כוחות שמשפיעים עלינו. איך אנחנו נוכל להביא אותם לפעולה? – באמצעות החיבור.

האנשים הרגילים פשוט יממשו את השיטה האינטגרלית, ותוך כדי מימושה יתקנו את עצמם ואת כל הטבע, בלי להבין כיצד זה עובד.

ואנחנו (כמו המוח) חייבים, מעבר לזה, גם להבין את עיקרון הקשר, להשתתף בצורה פעילה בתוך המערכת הזאת, לנסות לארגן בינינו רשת אחת, להקטין את עצמנו, לקבל את הקבוצה כיותר גבוהה מאיתנו, לתמוך זה בזה, להיות בערבות הדדית.

כל מה שכתב הרב"ש במאמרים שלו, אנחנו מממשים בינינו. אולם מעבר לכך, אנחנו לומדים כיצד המבנה הזה נוצר בינינו.

נניח, שאנחנו יושבים כאן עשרה אנשים, בינינו "עשר ספירות", קשרים. אנחנו לומדים איך הם מתחילים בתוכנו לעבוד ביניהם, ואיך אנחנו בצורה הדדית עובדים עליהם, באיזו צורה בדיוק לפעול, מה בזמן הזה מתרחש, איך עולים מתוך ה"עיגולים" "זעיר אנפין", "אבא ואימא", "אריך אנפין", "אצילות", וכולי, שמתפשטים מאיתנו לתוך המרכז עצמו, למצב של חיבור שלם.

הם כולם נמצאים ברשת הקשר בינינו ואת כולם אנחנו לומדים ב"תלמוד עשר הספירות". חוץ מאותן "עשר הספירות" אין כלום. גם עכשיו אנחנו מרגישים אותם, רק בדרגה המינימלית הנמוכה, שנקראת "העולם שלנו". וברגע שנתחיל להתחבר כל אחד וכולנו יחד, נתחיל להרגיש את המצב העליון של הקשר, ושם, בקשר הזה בינינו, יתגלה הכוח שקובע ומחייה את הכול – הבורא.

לכן אני לא רואה הבדל בין השיטה הרוחנית והשיטה של החינוך האינטגרלי. פשוט אנחנו כמו מומחים, שלמשל יוצרים מחשבים: הם מכירים את התוכנה ומבינים מה נמצא בחלק המכאני שלה.

או למשל אתה מתקשר לאימא, לוחץ על הכפתור של הטלפון הנייד, אימא מקבלת את השיחה ואומרת לך משהו בתגובה. הרי אתה לא יודע מה קורה בפנים: איך הכול שם מקודד לפולסים, והפולסים עוברים למקום אחר ואיך שאימא מפענחת אותם (על אף שהיא בעצמה לא מודעת לכך).

לכן אנחנו, המומחים שמכירים את כל המערכת הזאת, יודעים כיצד להרגיל אליה את האנשים, כיצד ללמד אותם להשתמש במכשיר הזה. והם משתמשים, כמו כל האנושות. הרי 99% מהאנושות לא יודעים כלום, הם חיים על "אוטומט".

כדי לעלות היום לרמה נורמלית טובה, אנחנו צריכים להתחיל להעלות את כל 99% של האנושות, את זה אנחנו חייבים לעשות. לכן אנחנו, כמומחים, לומדים את הכול לעומק, ולאחר מכן מביאים את האנשים אל תוך הקורסים ומסבירים כיצד צריך להשתמש במכשיר הזה, זאת אומרת, בעולם הזה, כדי שהשינויים שבו יתרחשו בדרך הטובה.

לכן, אין שום הבדל בין חכמת הקבלה והחינוך האינטגרלי, חוץ מזה, שאותם אלה ששואפים להשיג את המערכת הזאת ומשתתפים בה בצורה פעילה, מגיעים לחכמת הקבלה, ומי שיבואו אחר כך ישתמשו בה בצורה פשוטה, דרך הסדנאות. הם יבינו בהדרגה, כל פעם עם יותר הסבר, עד כמה זה משפיע עליהם לטובה, על כל העולם, על המשפחה, על הרווחים שלהם, על המחירים בחנויות וכולי. וישתמשו בזה כמו שאר האנשים.

האדם הרגיל הולך להרוויח כסף, אחר כך לקנות אוכל, לנוח בבית ושוב להרוויח את לחמו, לקנות אוכל ולנוח… אותו הדבר כאן. הוא לא מכיר את המכניקה העיקרית של מה שקורה. הוא יודע את התחום הצר שלו, שאותו אנחנו צריכים להגיש לו.

מתוך השיעור הווירטואלי, 07.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
חכמת הקבלה והשיטה האינטגרלית: עניין של מינוח
הקשר בין שפת הקבלה לשפת החינוך האינטגרלי
לכל אחד יש נטייה משלו

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest