דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אור שמקורב בטלסקופ של הקבוצה

אור שמקורב בטלסקופ של הקבוצה

חשוב לברר בדיוק במה אנחנו יכולים לשנות את הרצון לקבל שלנו תחת השפעת האור, כדי לא לבזבז את הכוחות שלנו לריק. כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לזרז את ההתפתחות שלנו, על ידי זה שנשתמש בחברה כמו בזכוכית מגדלת שמקרבת אלינו את השפעת האור. זו בעצם הפעולה היחידה שאנחנו מסוגלים לעשות, וגם לא צריכים יותר שום דבר.

בכך שמתחילים לעבוד בחברה אנחנו לומדים לכוון את המיקוד בטלסקופ הזה, מרכזים יחד את כל קרני האור המחזיר למוטב, כדי שהם יעברו בדיוק דרך מרכז הקבוצה ויהיו מכוונים בדיוק לרצון לקבל שלנו. כי אז הרצון לקבל הזה ישתנה על ידי האור לרצון להשפיע.

אנחנו רוצים ללמוד איך שזה נעשה: איך קרן האור הזאת שעוברת דרך זכוכית המגדלת, גדלה, מרכזת, מגבירה, ואחר כך נופלת על הרצון לקבל ומעבירה אותו דרך ד' בחינות. אז אנחנו נראה איך ברצון לקבל פתאום נעשים כאלה שינויים, שהוא נעשה הפוך לעצמו. הוא מתחיל לחיות לא בתוך עצמו, אלא מתעלה מעל לרצון שלו, מעל ל"צמצום" ו"מסך" אל ה"אור חוזר", להשפעה במקום קבלה וכך מגיע לתיקון.

העבודה הזאת בזירוז התפתחות הרצון שלנו על ידי האור המחזיר למוטב, היא בעצם מקנה לנו אפשרויות וכוחות להבנה, להשגה של כל המערכת. אמנם זה רק זירוז, אבל דווקא בו אנחנו מגלים את כל האמצעים, את כל הפרטים של הבריאה ושל תהליך ההתפתחות שלה. כי בכל פרט שאנו עוברים אנחנו צריכים לכוון את החברה בצורה אחרת.

ולכן הפוקוס שאנחנו מכוונים דרך זכוכית המגדלת הזאת כל פעם משתנה, מתהפך להפוך ושונה בהשוואה לקודם, תלוי בתנאים החיצוניים והפנימיים החדשים. אנחנו כל הזמן משנים את פעולת החברה על עצמנו, ואותה משנים כלפי האור, כלפי הבורא. בסופו של דבר, אנחנו בונים בתוכנו מערכת חדשה, מעל לרצון לקבל שלנו. הקבוצה הופכת להיות העולם שלי. במקום נקודה קטנטנה של הרצון לקבל אני מקבל עולם ומלואו, מערכת גדולה ועצומה של עולם אין סוף.

דווקא בזכות הרצון שנמצא בנו, אנחנו יכולים להשיג את המערכת הזאת, שנקראת "קבוצה", מערכת אין סופית בצורתה הסופית ובאופן כזה מקבלים אמצעי שמעלה אותנו מעל לרצון לקבל שלנו.

והדרגה השלמה של ההשפעה נקראת "מסירות נפש". זה אומר שהאדם התנתק לגמרי מהרצון לקבל שלו, שזה נקרא ש"מוסר את נפשו". מובן, שכל שלבי התיקון האלה נעשים על ידי האור, ומאיתנו נדרש רק להתאים ולכוון על עצמנו את השפעתו דרך הסביבה, לחבר את שלושת המרכיבים האלה כמו בכוונת, שהם כולם יהיו מסודרים בקו ישר אחד.

ואז לא יישארו ספקות שאנחנו רוצים להתקרב לטבע של האור, ולכן מתארים לעצמנו את החברה דווקא בצורה כזאת ורוצים שדרכה האור ישפיע עלינו. בסופו של דבר, כל המרכיבים האלה מתחברים לאחד שלם.

ולאחר דרגת "מסירות הנפש" מתגלה דרגת ה"אהבה", ואז האדם מבין מה הייתה הכוונה במטרת הבריאה שנקראת "להיטיב לנבראיו". המושג הזה מתגלה רק ב"אור החוזר" השלם. אבל עד אז לאדם לא מובנת כוונת הבורא כלפי הבריאה.

אנחנו עולים בהדרגה בסולם המדרגות. בזה שמקיימים איזה תנאי, הודות לכך אנחנו מגלים עוד קצת הבנה בקשר לכוונת הבורא כלפי הבריאה. כך נעשית ההתקדמות שלנו: תחילה תיקון הכלים על ידי המאור המחזיר למוטב, ואחר כך השגת מחשבת הבריאה.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 26.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לא ניתן לאור להיעלם!
ארבעה צעדים עד האור
אני, הסביבה שלי והאור

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Z76w8

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest