דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אור שמציל ומטביע אותי

אור שמציל ומטביע אותי

כל ההבדל בין קליפה לקדושה, בין גלות וגאולה, חושך ואור, זה בנוכחות הבורא, וזה תלוי באדם. ודאי, שכל התנאים לכך מסודרים לפי התוכנית הכללית והמקום שלי בכל המערכת, אבל בכל רגע ורגע ניתנת לי בחירה חופשית והיכולת להפוך את החושך לאור.

ובוודאי, שבעוד רגע אני שוב אפול לתוך חושך, אבל על ידי המאמצים שלי אני צריך להשתדל להגיע אל האור. וברגע שאני מגיע לאור, אני שוב נופל לתוך החושך, וכך צריך שוב ושוב לעלות. וכך זה נמשך עד לגמר של כל הבירורים והתיקונים.

לכן ההבדל בין גלות וגאולה, הוא בתוספת מאוד קטנה: באות "א", שמסמלת את "אלופו של עולם", הבורא. אם אני מושך אותו לתוך המצב שלי, שהוא הסיבה, שאין עוד מלבדו, בכך שמבין שהכול בא מהטוב והמטיב ואני צריך לתקן את עצמי בצורה כזאת כדי לקבל כל מצב ומצב, אז הבורא שורה בתוכי בהתאם ל"כלים" המתוקנים שלי, ואז אני הופך את הגלות לגאולה, את החושך לאור.

ואם אני לא אצליח לעשות את זה, אז אני עדיין נמצא במצב מקולקל וחייב לחפש אפשרות לחזק את עצמי ולבצע את התיקון. זאת בעצם כל העבודה שלנו. אנחנו צריכים לחזק זה את זה בקבוצה הכללית, כדי לאפשר לעבוד ולהעלות את עצמי מתוך החושך אל האור, על ידי זה שמחברים הכול לבורא.

ובוודאי שבכל רגע ורגע מלמעלה ידחפו אותנו שוב בחזרה, ויחייבו ליפול. ואת כל זה עושה אותו האור.

מתוך שיעור על מאמר קכ"ז מספר "שמעתי", 20.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לילה יהפוך ליום, ויום ללילה
אורו של הנר החדש
שני הקטבים של העולם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/99Pel

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest