דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / "אור ישר" המוביל לעולם אין סוף

"אור ישר" המוביל לעולם אין סוף

שאלה: במה מתבטאת הבקשה על ה"קו האמצעי"? האם בכך ש"קו ימין" יהיה יותר חזק מ"קו שמאל"?

תשובה: אני מבקש ש"קו שמאל" לא יבטל את "קו ימין". למרות "קו שמאל", אני רוצה להישאר למעלה ממנו בהודיה, בהשפעה, באהבה. אני רוצה לעבוד עם הכוחות של "קו שמאל" כמו ב"קו ימין", ש"חשכה כאורה יאיר".

ב"קו ימין" לא מרגישים שום חסרון. "קו ימין" הוא שלמות, "חפץ חסד", "לבנה". אך בגלל שפורץ "קו שמאל" אני מרגיש חסרון ונחיצות להשלים את "קו ימין".

הביעה היא, שכאשר אני עובר מ"קו שמאל" ל"קו ימין", "קו שמאל" גדל עוד יותר! ועוד פעם אני מגביר את "קו ימין", ואילו "קו שמאל" שוב גדל. בסוף אני מברר מתוך העבודה בשני הקווים הללו שקיים המושג של "קו אמצעי" המאפשר להשתמש בצורה נכונה ב"קו שמאל" וב"קו ימין", למרות כל ההופכיות שלהם. בזכות זה שהם מנוגדים אחד לשני, יש לי הזדמנות לבנות קו אחד מעל השני ללא הביטול שלהם.

אני לא בוחר אחד מהם כדי למחוק את השני, אלא מתחיל להעריך גם את "קו שמאל". כי דווקא בזכותו ישנה האפשרות לבנות את "קו ימין". אני גם מתחיל להעריך יותר את "קו ימין" ולראות את השוני שלו מ"קו שמאל". שניהם עוזרים לי ויוצרים בי בהדרגה את ההערכה כלפי כל אחד מהם. אני רואה שלמעשה בכל ההשגחה הזאת אין רע. דווקא הניגודיות הקוטבית הזאת נותנת אפשרות לפקוח עיניים.

לפני זה הייתי בעל השקפה צרה מאוד: או מצד אחד או מהצד השני. לא ראיתי כלום חוץ מהעולם הזה. אך אם אני מאזן את החושך ואת האור על מנת לתפוס במידה שווה, אז בכך אני פותח לעצמי ערוץ חדש. "קו אמצעי" הוא משהו חדש, זה לא שמאל או ימין שעכשיו אנחנו יכולים לתאר לעצמנו. אי אפשר לתאר את "הקו האמצעי",; זוהי כבר כניסה ל"אור ישר" שמתחיל בעולם הזה ומסתיים בעולם אין סוף.

"קו אמצעי" נקרא "אדם", "זעיר אנפין", זאת כבר צורת הרצון המתוקן. לכן בזכות המעברים מימין לשמאל וחזרה לימין אני מתחיל להעריך את שני הקווים האלה ולראות איך הם תומכים זה בזה. אני גם רואה עד כמה זה מועיל בשבילי להיות ב"קו שמאל" יחסית ל"קו ימין", ולהיות ב"קו ימין" יחסית ל"קו שמאל".

כלומר, אני מקרב את שניהם ולא עוזב אף אחד מהם. אני מתחיל להתייחס לשמאל כמו לימין. לפני זה רציתי למלא את הרצון ליהנות שלי, אבל עכשיו אני מוכן להשאיר אותו ריק ללא מילוי, בחושך. זה מעניק לי צבעים שונים, גוונים שבלעדיהם לא אוכל להגיע להודיה, למצב של השפעה אמיתית.

בצורה כזאת אני משיג את "הקו האמצעי". אף על פי שקו שמאל וימין שוללים זה את זה, אני מקבל אותם כשווים, כגדולים, מיוחדים, נחוצים והכרחיים באותה המידה. ולכן דווקא בזכות שניהם אני עוזב את היחס האגואיסטי שלי שבו הערכתי אחד יותר ואת השני פחות. בעצם, מה "קו ימין" בלבד יכול לתת לי עם המצב של "חפץ חסד" המוחלט, עם שלמות המצב שבו אין לי כלום?

צריכים עוד לברר פרטים רבים לגבי המושגים האלה, אבל אנחנו כבר מאוד קרובים ל"קו האמצעי".

מתוך ההכנה לשיעור, 19.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
קו אמצעי – הדרך הישרה אל הבורא
הקו השלישי מגיע מלמעלה, ומעלה למעלה
כוח התפילה וכוח ההודיה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/o6SbN

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest