דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אור חכמה, יסוד החיים

אור חכמה, יסוד החיים

laitman_2011-03-22_3149-70.jpg

תלמוד עשר הספירות, חלק א', לוח שאלות לפירוש המילות:

שאלה "ה) מהו אור החכמה?".

"אור חכמה… הוא אור הנמשך לנאצל בהתפשטות א', שהיא כללות חיותו ועצמותו של הנאצל".

מצד הבורא, הנברא מסתיים בד' בחינות דאור ישר, במלכות דאין סוף. כלומר הוא בורא נקודת "יש מאין", שמתפתחת לפי ד' בחינות תחת השפעת האור העליון המקיף אותה.

השפעתו של הבורא על נקודת הנברא נקראת בחינת אפס, כתר. ובתוך הנקודה הזאת מתרחשות ד' בחינות, 1-2-3-4, של ההתפתחות. הבחינה הרביעית, האחרונה של ההתפתחות של הנקודה "יש מאין" תחת השפעת האור נקראת מלכות דאין סוף.

זה מה שהבורא רצה לתת לנברא, כדי לפתח את הרצון לקבל בנקודה הזאת עד לתפיסה, עד להרגשת האור, היחס של הנותן אליה, שנקרא "אין סופי".

מובן שלא מדובר כאן על מרחקים פיזיים, אלא על הגדרות איכותיות, על המהות הפנימית של הנקודה הזאת. עכשיו היא תופסת ומרגישה את הבורא, בולעת אותו לתוכה ללא שום הגבלה, מה שנקרא אין סופיות, ללא גבולות.

את כל מה שהבורא רוצה לתת, הודות לתכונות שלו של טוב ומטיב, נקודת הנברא הזאת מקבלת במלואה וללא כל הגבלות מצידה. וכל מה שמתרחש הלאה, זו כבר תגובת הנברא שהשיג בעזרת הבורא התפתחות גבוהה, מושלמת ונפלאה.

ועכשיו, בכך שמקבל את כל מה שהבורא נותן לו, הנברא מתחיל לשנות את עצמו מבפנים וכבר מגיב מצידו על אותו האור שממלא אותו. כלומר זוהי תגובה של האורח על כל הטוב שאותו הוא הרגיש ביחס של בעל הבית אליו ושל המילוי שניתן במתנה על ידו. ועכשיו הוא צריך לענות על המילוי הזה והאהבה שנתגלתה על ידו.

זה לא מסתיים במצב של מלכות דאין סוף, למרות שמצד הבורא העבודה הסתיימה. אלא עכשיו הנברא בונה בתוכו כל מיני מסכים והסתרות, דוחה את הכיבוד, רוצה להסתיר מעצמו את היחס של בעל הבית עד שלא ישיג הדדיות.

כל זה כבר מתרחש בתוך האורח, ואילו בעל הבית כאילו לא יודע על כך. האורח מסרב ומסכים, מציב כל מיני תנאים שבהם מוכן לקבל את הכיבוד של בעל הבית. כל מה שמתרחש מתחת למלכות דאין סוף, זוהי התפתחות פנימית של הנברא, שרוצה להשתוות עם הבורא.

לכן "אור חכמה, הוא אור הנמשך לנאצל בהתפשטות א'", כלומר של ההשפעה הראשונה הישירה של האור המקיף, שמורגש על ידי הנברא. הכל נמצא בתוך האור העליון הזה, אך במידת ההתפתחות שלו, הנברא מרגיש שהאור כאילו משנה את השפעתו עליו. וההשפעה הראשונה ביותר של האור העליון על הנברא, "שהיא כללות חיותו ועצמותו של הנאצל", נקראת אור חכמה. זה מה שממלא את הנברא ומורגש בתוכו, כאור החיים.

כלומר אני יושב מול בעל הבית וקודם כל רואה לפניי על השולחן את כל ה"אוכל", את מקור החיים. ללא זה איני יכול להתקיים, אני אמות.

אך לאחר שאני מקבל את ההזנה הזאת ומתחיל לחיות (כמו שנאמר: "אם אין קמח, אין תורה"), אני כבר יכול לעשות חישובים על הקבלה שלי. לכן אור חכמה נקרא יסוד החיים ונוכח באופן גלוי או נסתר בכל הפעולות ההדדיות של הבורא והנברא.

אפילו כשמדובר על המצב שבו קיים רק אור חסדים לבדו ללא שום קבלה, המשמעות היא "כמעט" להתנתק מאור החכמה. לא להתנתק לגמרי מהקבלה, אלא "כמעט". כמו גם בחיים שלנו, עד לגבול מסוים, עד לדרגה ההכרחית המינימאלית, זה נקרא"לא יגונה ולא ישובח", כיוון שהיא נחוצה רק כדי להחזיק בקיום. זאת מידת הקבלה ההכרחית לחיים ושנקבעת על ידי הנברא עצמו.

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 19.06.2011

ידיעות קודמות בנושא:
רק בו ישׂמח ליבי
להרגיש את כל צורות העליון ולהסכים
על הדרך שבה ניתן לגלות את האור העליון

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/KVtMu

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest